מומרים ומוסרים

ינטלס הזקן נתבּארון [הפך לברון], קרא לבניו ואמר להם:

בּני, הואיל והגענו, ברוך-השם, לידי כך ונעשינו בּארונים, מוטב, שגם נסיר מעלינו חרפת היהדות ונתנצר.

שיבחו והודו הבנים, והבן הבכור הוסיף ואמר:

לא זו בלבד, אלא גם נשׁנה שמנו.

סירב הזקן ואמר:

ארבעים שנה עבדתי ועמלתי עד שהפירמה ינטלס נתפרסמה בעולם. עכשיו אתה אומר להרוס כל מה שבניתי.

ניסה הבן הבכור לעמוד על דעתו:

השם ינטלס יהודי הוא עד כדי תיעוּב.

נעלב הזקן והחזיר:

שטות! הרי – אריסטוטלס...