עמי ארצות והדיוטות

מוכסן הצטער: בנו כבר הגיע לפרקו ו"קידוּשׁ" עדיין איננו יודע. נמלך והזמין מלמד מן העיר ואמר לו:

אם תלמד את בני "קידוּשׁ", אתן לך, חוץ משכרך, עז חולבת.

שמח המלמד והסכים. נטפל לתלמידו והתחיל משנן לו "קידוּש" מתוך "הסידוּר". שׁינן ושׁינן, ולא הצליח: מוֹחוֹ של הבחור לא קלט. ראה המלמד, שלחינם הוא טורח, יצא עם תלמידו אל הכפר ואמר לו:

בבית הראשון הזה גר מיקיטה, - יהא סימן בידך ל"יום", בבית השני גר איבן – סימן ל"השישי", בבית השלישי גר אנדרי – סימן ל"ויכוּלוּ", בבית הרביעי גר פטרוס – סימן ל"השמים".

הצליחה תחבולתו של המלמד ועל-פי סימנים מובהקים אלו קלט מוחו של הבחור את ה"קידוש" כּוּלוֹ.

ערב-שבת אמר המלמד למוכסן:

הבה שכרי ועזי: בנך כבר למד "קידוש".

נחיה ונראה, - השיב המוכסן.

בלילה, אחרי מעריב, הושיבו את הבחור בראש השולחן והגישו לו חלה יפה ל"קידוש". פתח ואמר:

"יום שישי – השמים"...

חמור! – קפץ המלמד ממקומו. – "ויכוּלוּ" היכן?

נענה הבחור ואמר:

רבי, "ויכוּלו" איננו. אתמול מת...