לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

1153

טפשים, שוטים ומשוגעים

שד"ר בא לעיר. אחרי מעריב אמר דברי חסידות לפני הציבור, ואחרי חסידות – שיחוֹת של צדיקים, ובין שיחה לשיחה – "תיקון".

עייף וּצמא-שינה שב השד"ר לאכסניה שלו בשעה מאוחרת בלילה.

ביקש ליתן שינה לעיניו, ולא יכול: בעל-האכסניה, שהיה ישׁן מתחילת הלילה ועד עתה, קם ואמר תהילים בקול רם עד אור-הבוקר.

אמר לו השד"ר:

כל ימי הייתי תוהה על מה שאומרים הבריות: "קשה שוטה מרשע"[24].

הרי זה הפך ממה שאמר עקביא בן מהללאל: "מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי, ולא ליעשות שעה אחת רשע"[25]. עכשיו אני רואה, שבאמת הדין עם הבריות. כלום ישב רשע ויאמר תהלים ולא יניח לעייף לישון?...

[24] "אנאר איז ערגער ווי א רשע" – פתגם עממי

[25] עדיות, ה, ו.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם