טפשים, שוטים ומשוגעים

כשהגיעו בהגדה של פסח ל"ארבעה בנים: אחד חכם ואחד רשע", היקשה מי-שהוא מן המסוּבים:

מה עניין רשע לחכם? ודאי נוּסח משוּבש הוא זה וצריך להיות:

"אחד חכם ואחד שוטה".

היה שם זקן אחד והחזיר לו:

טועה אתה. נוסח זה עיקר. אמר החכם לקדוש ברוך-הוא: "ריבונו של עולם, מוטב שתעמידני כנגד רשע ואל תעמידני כנגד שוטה".