טפשים, שוטים ומשוגעים

מעשה ופרצה מריבה גדולה בין חלם וזאמושץ שכנתהּ. כעסו הזאמושציים ועלו על החלמאים למלחמה. הרגישו בהם החלמאים, מיהרו ונעלו שער העיר בפניהם, אלא שמחמת חיפזון לא מצאו סין-הברזל של הבריח וחסמו חור-הבריח בקלח של כרוב. באה עז והריחה ריחו הטוב של הקלח היפה, קפצה ונתנה שיניה בו והתיקה אותו מתוך חור-הבריח. מיד נפתח השער ונכנסו הזאמושציים ועשו שפטים בחלמאים.

אמר גבריאל למיכאל השר הגדול:

כל הימים אתה עומד ומלמד זכות על הבריות, עכשיו בוא וראה מה שהללו עושים לאלו.

החזיר לו מיכאל השר הגדול:

מה אעשה וכבר אמר שלמה: "שוט לסוס, מתג לחמור ושבט לגו-כסילים"...[7]

[7] משלי כ"ו, ג.