טפשים, שוטים ומשוגעים

שני יהודים, אחד ווארשאי ואחד חלמאי:

ווארשאי: שלום-עליכם!

חלמאי: עליכם-שלום!

ווארשאי: כמדומה, שחלמאי אתה?

חלמאי: הן, חלמאי אני...בחלם נולדתי ובחלם אני גר כל ימי.

ווארשאי: אם-כן, הגידה נא לי, מ שלומו של רבי הירשל

החלמאי? סימנו – קיטע הוא.

חלמאי: רבי הירשל החלמאי? קיטע?...איני יודע אותו.

ווארשאי: היכי תמצי, שאין אתה יודע אותו? בחלם הכל יודעים אותו. זבלגן הוא.

חלמאי: רבי הירשל החלמאי? קיטע וזבלגן?...לא, איני יודע אותו.

ווארשאי: הא כיצד? חלם כּוּלהּ יודעת אותו...שׁבר לו מימין ומשמאל, וחטוטרת לו מפנים ומאחור! ודאי אני יודע אותו. אפילו תינוקות שבחלם יודעים אותו. יהודי יפה...