טפשים, שוטים ומשוגעים

חלמאי קנה חלת-לחם ולא ידע, מאיזה צד לבצוֹע אותה.

עד שעמד והירהר בדבר, ניגשה עז, פשטה צווארה למעלה והתחילה אוכלת את החלה. צהבו פניו של החלמאי ואמר:

הדא הוא דכתיב: "מלפנוּ מבהמות-ארץ"[2]. עכשיו אני יודע, מאיזה צד לבצוע.

[2] איוב ל"ה, י"א.