תמימים וערמומים

קרתני בא לקרוב עשיר בכרך. קיבלו העשיר בסבר פנים חמוצות וציווה לפנות לו מקום-לינה בבית-הקיץ. למחר שאל לו העשיר:

כיצד ערבה לך שנתך בביתי?

החזיר לו הקרתני:

הקור ציערני במקצת... יפה עשית, שהקצית לי מקום בבית-הקיץ. אלמלי הקצית לי מקום בבית-החורף, ודאי הייתי נעשה נציב קרח.