צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים

‏‏677.

רבי יעקב נפל בידי חסידים. אמרו לו החסידים: "בשביל שמגיד אתה דינך ללקות, אלא שמענו עליך, שאתה יודע למשל משלים, ובשכר משל יפה תיפטר מן הדין. ותנאי אנו מתנים קודם למעשה, שלא תסיים בפסוק כדרך המגידים."

פתח רבי יעקב ואמר: "משל לרב, שיצא עם תלמידיו לשוח בשדה והרחיקו מן העיר. אמר הרב לתלמידים: "בני, אם תראו כלבים באים עליהם, לא תגורו מפניהם; תאמרו את הפסוק 'ולכל בני-ישראל לא יחרץ כלב לשונו' [שמות יא, ז], ותדבק לשונם לחיכם". תוך כדי דיבור זינקה עדת-כלבים מן הכפר הסמוך אל הרב ותלמידיו. מיד נשא הרב את רגליו וברח; נשאו גם התלמידים את רגליהם, ואף הם ברחו. לאחר שיצאו מכלל סכנה ועמדו לפוש, אמרו התלמידים לרב: "רבי, מה ראית לברוח? היה לך לאמר את הפסוק?" החזיר להם הרב: "בני, יפה אתם שואלים, אבל מה אעשה והכלבים עזי-נפש ואין הם מניחים לאמר את הפסוק?"..."

 

מספר סידורי: 677

עמוד:

הערות: