צדיקים ורביים, חסידים ומתנגדים

‏‏590.

בחבורה של חסידים. פתח אחד מן החבורה וסיפר: פעם אחת הוציא הקדוש ברוך-הוא חמה מנרתיקה ויבשו כל הנהרות. וכשהגיע ערב-שבת נכנסה הצדקת אצלו יחיה ואמרה: "רבי, דגים לכבוד-שבת אין. יבש הנהר..."

מיד פשט טליתו, חלץ תפיליו וירד אל הנהר. כשבא לשם נטה ידו על הנהר ואמר: "גוזרני עליך, שתוציא דגים!"

לא היתה שעה קלה ומקרקע הנהר צף ועלה דג... אחריו צפוּ ועלו שני דגים... חמישה דגים... חמישים דגים... מאה דגים... אלף-אלפי-אלפים ורבבי-רבבות דגים...

נענה שני מן החבורה ואמר: שלי גדול משלך... מעשה וירדו גשמים מרובים והיו השמים מעוננים מראש חודש חשוון עד סוף זמן קידוש לבנה. וכשהגיעה שעה אחרונה שבאחרונות נכנס הגבאי אצלו יחיה ואמר: "רבי, עמך ישראל צריכים לבנה!"

מיד נהם כארי ויצא לשוק. כשבא לשם התיר אבנטו, נפנפוֹ כלפי שמים ואמר: "גוזרני עליכם, שתוציאו מאורות!"

לא היתה שעה קלה ומבין העננים צפה ועלתה לבנה.. אחריה צפו ועלו שתי לבנות... חמש לבנות... חמישים לבנות, מאה לבנות... אלף-אלפי-אלפים ורבבי-רבבות לבנות...

 

מספר סידורי: 590

עמוד:

הערות: