לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

 

‏‏111.

מעשה באחד, שתבע חוב מחברו, ופסק לו הנתבע פסוק שני שבשיר-השירים. נענה התובע ואמר: "כל ימי הייתי מתקשה בדבר אחד. ידעתי, מה צורך יש ליהודי בראש, – להניח עליו תפילין. ידעתי מה צורך יש לגוי בראש, – להניח עליו חבילת-שחת, שהוא מביא לבהמתו. ידעתי, מה צורך יש לגוי באחור, – ליתן מקום לשררה להלקות. אבל לא ידעתי, מה צורך יש ליהודי באחור. עכשיו אני יודע: ליתן מקום לבעלי-חובות לגבות את חובם..."

 

מספר סידורי: 111

עמוד:

הערות: