לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

 

‏‏92.

קודם מותו קרא סוחר מפורסם לבניו ואמר להם: "בּני, הרבה הנהגות ישרות הייתי רוצה ללמדכם, אלא שאין השעה מספקת. אמסור לכם רק כלל אחד גדול. שמטו לקוחותיכם – יהא פיכם שותק ופניכם שוחקות. דבר זה מאשה חכמה אנו למדים. אשה חכמה שאבדה לה תרנגולת, אינה מרעישה עולמות, אלא נכנסת לחצר הסמוכה ונוטלת תרנגולת משל שכנתהּ, ומעמידה את שכנתהּ על חזקתה, שגם היא חכמה ואף היא תעשה כמותה: תיכנס לחצר הסמוכה ותיטול תרנגולת משל שכנתה שלהּ. ואם כך הן עושות, אשה לשכנתהּ אשה לשכנתהּ, נמצא שבסוף-העולם עומדת אשה וקובלת, שהיא חסרה תרנגולת. מה בכך? תהא חסרה ותהא קובלת. מה שאין-כן אם זו הראשונה טיפשה ומסיחה צערה ברבים, מיד סוגרות כל השכנות חצרותיהן בפניה – ונמצאת היא חסירה תרנגולת..."

 

מספר סידורי: 92

עמוד:

הערות: