לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים 80. שני סיטונים,
אחד זקן ואחד צעיר, סיפרו זה עם זה על מנהגיהם בעסקי מסחרם. פתח הזקן ואמר: "כל
ימי אני סומך על הכלל היפה, שפעם אחת מקיפים לכל אדם, משום שאין דרכם של הבריות לשמט הקפה ראשונה; הקפה שנייה איני מקיף לשום אדם, ואפילו
אם הוא מר בר רב אשי. נמצא שאני שלם בממוני תמיד." נענה הצעיר ואמר: "אף אני סומך כל
ימי על הכלל היפה, שפעם אחת מקיפים לכל אדם, משום שאין דרכם של הבריות לשמט הקפה ראשונה, והרי אני נוטל תדיר הקפה ראשונה, היום
כאן ומחר שם – ואיני משלם."
|