|
|
|
|||||||
|
מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור |
C. F. F |
|||||||
|
חזרה
לדף הראשי של סיפורי עם בדווים סיפורי עם של שבטי הבדווים בצפון הארץ יואל שלום פרץ |
||||||||
|
האשה ובן בעלה אחד
נשוי (אלמן) כלומר אלמן שמחפש אשה חדשה] אמר: "זו מחבבת אותנו [חומלת
עלינו]" ביקש את ידה ולקחה. התנגדה [לילדי בעלה מהאשה הראשונה], המית את
הילדים [נהגה בהם בגסות] – האשה השנייה. אמרה לו:
"תשחטו את הפרה, שחוט אותה!" אלה
[הילדים] שותים חלב ואלה לא אוכלים אוכל והיא הייתה שופכת את האוכל – אינני
יודעת כיצד היא שלטה בעניינים. יום
אחד בא לפרה ושחט אותה. החלו לבכות: "אבינו אל תשחט את פרתנו." אמר
להם: "מספיק, בני, ברצוני לשחוט אותה." שחט
את הפרה, והילדים החלו לבכות: "אה, מה נעשה?" ילדים
לא אכלו. כעבור יום באו אליו אורחים. אמר לה: "נשחוט להם זבח." שחט
להם זבח. כאשר הביא את הזבח החלו אוכלים- זה מפה וזה מפה- החביאה את הבשרים
[כולם]. "אה, מה נעשה?" האורחים
בבית. קמה הביאה אחד מהילדים, שחטה אותו ושמה אותו בסיר על האש ובשלה אותו.
החביאה את ראשו. אכלו.
כאשר אכלו, אחותו [הייתה] שם [והיא מסתכלת] – לו אחות קטנה. קמה לקחה , אספה את
העצמות, אספה אותן ושמה אותן בכלי והלכה, קברה אותן – קברה אותן באדמה. הלכו
ימים ובאו ימים. יום אחד אמרה: "באלוהים, אלך ואביט על העצמות – מה קרה
להן?" יום
אחד הלכה, פתחה, ניצבה הדלת כך, והנה עוף ירוק בורח מהאדמה. היא,
אשת אביה, יושבת כך, כמו שנאמר – כך יושבות נשים. החל צועק: "אני העוף
הירוק. אשת אבי שחטה אותי ואבי אכל מבשרי ואחותי הרחמנית – ירחם אללה עליה – שמה
את עצמותי בין אבני השיש [מרצפות] שלי, כלומר קברה אותן בין המרצפות." "צעק,
עוף, צעק." אמר:
"לא אצעק אלא אם האשה ההיא תפתח את פיה – על אשת אביו." כאשר
פתחה את פיה שלשל [הוריד] לה צרור מחטים בגרונה. "צעק,
עוף, צעק" אמר:
"אלא אם זו תפתח את ערוותה." פתחה
את ערוותה והנה איזה כסף מונח בערוותה! קמה לקחה את הכסף וסיפרה להם: "כך,
כך קרה." פתחה
את הדלת והעוף עף. כאשר
מתה אשת אביו, העוף ירד. קמה [האחות] ומצאה שערות בראשו. [כאן ההקלטה לא ברורה.
יתכן ואמרה לחש כלשהו] תלשה אותן והנה אחיה שהזמן שינה אותו.
|
||||||||