ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 782


שם הסיפור

משל שני הסגנים

טקסט

אחד משרי מלך הודו הלך לשוטט בארצות מלכות הודו והלך לארץ בּרסַן שהיא רחוקה מהלך שנה ממקום מושב המלך. וראה והנה שם הושיב המלך לשר ושופט אחד משרי המלך הפרתמים היושבים ראשונה במלכות. והארץ ההיא לא מקום זרע ותאנה וגפן, אמנם היא רבת המסחר, כי עפרות זהב לה, ושם הבדולח ואבן השוהם, נופך, ספיר ויהלום וכל אבן יקרה. והשר המושל הנזכר בזה בנה לו שם בית מושב ממקלות לוז וערמון, אחוזים בשריגי עץ הגפן וגבעולי פשתים קלועים ומסובכים זה בזה, ועליהם טיח תפל וטיט היוון, ויסד אותו בסיד סביביו. ובית כזה רב לו אם שנה או שנתיים יעמוד, וגם בעמדו ברוח מצויה ירעד, והיושב בו מפחד תמיד מקול פחדים באוזניו מגור מסביב.

ובעברו בארץ קאדום, שהיא קרובה למלך מהלך שלושה ימים, ראה והנה הושיב המלך שם למושל אחד משרי המלך הקטנים, והארץ ההיא ממנה יצא לחם וכל מגד תבואות שיש לארץ ברסן; והשר הנזכר בנה לו שם היכל-שן גדול, נחמד למראה למושבו, שכל רואהו יאשרנו.

וכשחזר השר הנזכר משוט בארץ, בא להקביל פני המלך ויאמר לו: "יתבשר אדוני, כי שוטטתי בכל ארצות ממשלתו והכל נכון מאד. זולת דבר אחד לא אכחד מאדוני המלך, כי לא ישרה בעיני, שבעברי באת ברסן ראיתי שם השר הגדול אבו עאלי בן אלחסין, ששמתו לשר ושופט, יושב בבית קטן לא תואר ולא הדר לו; ובבואי לארץ קארום ראיתי שם השר קאצין יושב בהיכל מלך מהיכלי שן יבהיק עין כל רואיו. וכל אשר בשער המלך יודעים, כי כגבוה שמים מהארץ כן גבהה מעלת השר עאלי על השר קאצין. ואם כן, אחר השתחוויתי מול כסא כבודך, אשאלך ותודיעני, למה תעשה כך לעבדיך להגביה השפל ולהשפיל הגבוה?"

המלך השיבו: "שמע נא, אחי, הנה אנוכי בכבוד מלכותי מדי היותי בדרך, במלון אשר אסור שמה לא אבקר בין טוב לרע, אם הוא היכל עונג או מגדל שומרים. כן בית משכן עאלי בארץ ברסן בשם מלון אקראהו, יען כי לא תקום ממשלת ברסן לעאלי יותר משנה אחת; כי כן יִסדתי להיות ממשלת ברסן ביד מושלים רבים מתחלפים מדי שנה בשנה. לא כן ממשלת קאצין בארץ קאדום, כי אחוזת עולם היא לו. לא אחליפנו ולא אמיר אותו כל ימי חייו."

ויאמר השר: "המלך, הלא גם מושב שנה אחת טוב לאדם להיות במשכנות מבטחים, מלשבת על פינת גג בקירות טוחי תפל, שברוח מצויה יחוגו וינועו כשיכור. גם לא אבין על מה יוסד מפי אדוני המלך להמיר המושלים בארץ ברסן שנה שנה?"

ויאמר המלך: "לחצתני לגלות לך מצפוני לבבי. תדע, ידידי, כי לא תערוך ממשלת קאצין בארץ קאדום לממשלת עאלי בארץ ברסן, כי בני משפחת עאלי ליוקרם בחרתי בם לשכון חצרי לעמוד לפני. למען לא יבושו באכלם לחם חינם, ולכסות בשתם אשלחם אחד אחד לעבוד עבודתי בארץ ההיא שנה אחת. ושמתי ממשלת הארץ ההיא היקרה בידם ובבחירתם, למען תבוא פעולתם על שמם, ולהיטיב להם בשכר פעולתם ולטובתם למסווה הבושה אשים עבודתם. אולם להיותם גדולי המעשה ובארץ רחוקה ממקום כסא מלכותי פן ואולי ישכחו גאון עוזי ומוראי וידמו בלבבם, כי להם המלוכה בארץ ההיא ובשאט נפש יבעטו בי ולא יזכרו, כי לשנה אחת לבד ניתנה להם, לכן במושב רעוע וחלוש הושבתי אותם, למען יֵחת לבבם מקול רעם וברק ולא ינוחו ולא ישקטו. ותהי נחמתם, כי לא לאחוזת עולם היא להם, ובכל יום ייחלו עת צאתם ממחיתה זאת, ויהיה תקוע בלבם, כי לי המלוכה. לא כן ממשלת קאצין בארץ קאדום, כי ממשלה שפלה נתתי לו, ורק כבן משק שמתיו לכלכל מתנובות הארץ ההיא את ארץ ברסן. לכן נכון לבי ובטוח, כי מושב איתן הושבתיו שלא יבעט בי, כי פעלו ומעלליו לפני תמיד ובין ידי הם. והוא אינו רק כגרזן ביד החוצב בו. - - -

מקורות

(ו, עב-עג). תוקפו של יוסף, 44-43. ב"י, ד, 218-215, 285.

מלות מפתח

מלך, שר, שלטון

לסיפור הבא

לסיפור הקודם