ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 772


שם הסיפור

נולד בבור

טקסט

ילד נולד בבור מאסר המלך. וחמל עליו המלך וציווה לו בכל הטוב לו וכל הצריך לתקנתו, עד שגדל והשכיל; ואיננו יודע מאומה חוץ מן הבור ומה שיש בו. והיה שליח המלך בא אליו תדיר בכל מה שצריך לו מנר ומאכל ומשתה וכסות והודיעהו, כי הוא עבד המלך וכי הבור וכל אשר בו וכל אשר יביא אליו מן המזון של מלך הוא, וחייבו להודות לו ולשבחו.

ואמר: "אני משבח בעל הבור הזה אשר לקחני לעבד לו וייחדני בכל טובותיו ושׂם עינו ולבו עלי."

אמר לו השליח: "אל תאמר כן, פן תחטא, כי אין הבור הזה לבדו ממשלת המלך, כי ברחבי ארצותיו מכפלי הבור הזה מה שלא ייספר מרוב. וכן אין אתה לבדך עבדו, כי עבדיו רבו מספור; וכן מה שהגיע אליך מטובותיו וחסדיו אינם נחשבים למאומה לנגד טובותיו על זולתך; וכן השגחתו עליך איננה נחשבת לנגד השגחתו על זולתך."

ואמר הנער: "אינני יודע מה שזכרת, אך הבינותי מדבר המלך כפי מה שראיתי טובתו וממשלתו בלבד."

אמר לו השליח: "אמור, אני משבח המלך העליון, אשר אין קץ למלכותו ולא תכלית לטובתו וחסדו, ואני כלא חשוב בין רובי חייליו, וענייני איננו כלום לפי גודל יכולתו."

והבין הנער מעניין המלך מה שלא היה מבין וגדלה מעלתו בנפשו ונכנסה אימתו בלבו ותגדל בעיניו טובתו ומה שהגיע אליו ממנו מפני גודל מעלתו ומיעוט חשיבות הנער במלכותו ויגדלו מתנותיו אצלו.

ואתה, אחי, שים לבך אל הדמיון הזה, כשתסתכל בגלגל הסובב את הארץ, כי אין אנו מבינים מה שיש בבקעה קטנה מן הארץ, כל שכן בכולה. וכל שכן מה שיש אחרי הגלגל.

להלן נוסח הסיפור מ"חובות הלבבות" על פי ‏מהדורת האינטרנט בעריכת יהודה איזנברג, תשס"ב: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm

מראה מקום במהדורת איזנברג: שער שני – שער הבחינה, פרק ו

אך דמה עצמך בעולם אל ילד הנולד בבור מאסר המלך, וחמל עליו המלך וצווה לו בכל הטוב לו וכל הצריך לתקנתו, עד שגדל והשכיל. ואיננו יודע מאומה חוץ מן הבור ומה שיש בו.

והיה שליח המלך בא אליו תדיר בכל מה שצריך לו, מנר ומאכל ומשתה וכסות. והודיעו כי הוא עבד המלך, וכי הבור וכל אשר בו וכל אשר יביא אליו מן המזון של המלך הוא. וחייבו להודות לו ולשבחו.

ואמר: "אני משבח בעל הבור הזה אשר לקחני לעבד לו, וייחדני בכל טובותיו, ושם עינו ולבו עלי."

אמר לו השליח: "ואל תאמר כן, פן תחטא, כי אין הבור הזה לבדו ממשלת המלך, כי ברחבי ארצותיו מכפלי הבור הזה מה שלא יסופר מרוב. וכן אין אתה לבדך עבדו, כי עבדיו רבו מספור. וכן מה שהגיע אליך מטובותיו וחסדיו, אינם נחשבים למאומה לנגד טובותיו על זולתך. וכן השגחתו עליך איננה נחשבת לנגד השגחתו על זולתך."

ואמר הנער: "אינני יודע מה שזכרת, אך הבינותי מדבר המלך כפי מה שראיתי טובתו וממשלתו בלבד. "

אמר לו השליח: "אמור, אני משבח המלך העליון, אשר אין קץ למלכותו ולא תכלית לטובתו וחסדו, ואני כלא חשוב בין רובי חייליו, וענייני איננו כלום לפי גודל יכולתו."

והבין הנער מעניין המלך מה שלא היה מבין, וגדלה מעלתו בנפשו, ונכנסה אימתו בלבו, ותגדל בעיניו טובתו ומה שהגיע אליו ממנו, מפני גודל מעלתו ומעוט חשיבות הנער במלכותו ויגדלו מתנותיו אצלו.

מקורות

(ו, סב) חובות הלבבות, סי' ב, 42-41. ב"י ד, 77-76, 279.

מלות מפתח

משל, בית סוהר, סוד הבריאה

לסיפור הבא

לסיפור הקודם