ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 755


שם הסיפור

קול מתוך האלה

טקסט

אמרו, כי התחברו שניים סוחרים, אחד מרמה ואחד פתי, הם בדרכם מתנהלים / וימצאו כיס באלף שקלים / ויהפכו לשוט אל המדינה. / ויבקש המרמה תואנה. / ויאמר הפתי: "הבה נקחה איש חבלו / בכספנו במשקלו." / ויאמר המרמה: "לא נכון לעשות כן, אבל לכה ונקחה ממנו כל אחד לכל צרכינו / והשאר נטמינהו שנינו / ונשוב ונקחה כאשר ייטב בעינינו." / ויטמנוהו תחת אלה גדולה / ויבואו אל המדינה בגולה; / וישב המרמה ויקח את המטמון בתרמיתו / ויבוא אל ביתו.

ויהי היום ויאמר הפתי: "לכה נחלק כספנו / ונוציאהו לטרפנו." / וילכו אל המקום אשר שם טמנוהו / ויבקשוהו ולא מצאוהו. / וישם המרמה ידיו בראש; ויסרוט שערו ויגער בפתי ויצעק: "אל תאמינו בריע פן תידחו / ועל כל אח אל תבטחו. / איך לקחת את זהבי / ותגנוב את לבבי?" / ובכל זאת הפתי נשבע לו לאמור: "לא לקחתי ועוולה לא השכנתי באהלי; / חף אנוכי ולא עוון לי; / נלכה אל השופטים וישפטו בינינו / ויוכיחו בין שנינו!"

וילכו אל השופט אשר היה במדינתם / ויספרו לו כל המוצאות אותם. / ויאמר השופט אל המרמה: "לולי העדים / אזי ישלטו הזדים; / איה עדיך, כי הפתי לקח הכסף / ואוסף שללו אוסף?" / ויאמר המרמה: "האלה היא עדתי – כי אשם הפתי באבידתי." / ויהדפם השופט ויאמר: "בואו למחר אצל האלה שניכם / וייבחנו דבריכם."

ויבוא המרמה אל אביו ויגד לו: "אמרתי אל השופט, כי האלה היא עדתי, כי הפתי לקח את הכסף; ועתה אבי בוא הלילה בלב האלה וכי ישאל השופט מחר לאלה, מי לקח הכסף? תענהו מלב האלה: הפתי לקח אותו, והוליכהו לביתו, ובזאת תהיה לנו תקוה בכסף; ואם לא, אשיב את הכסף ותיגלה רעתי / ותיודע לכל תרמיתי." ויאמר אביו: "בני, בני, יש תרמית / אשר בעליה תמית / והישמר לך פן תהיה כעוף הנקרא בלשון ערב עלגום."

ויאמר בנו: "איכה היה הדבר?" ויאמר אביו: "אמרו, כי עלגום היה קנו אצל מאורת צפעוני, ויהי הצפעוני אוכל את בניו / ולא יכול העלגום לברוח מפניו, / כי ישר מקום קנו בעיניו / וידאג דאגה / וישאג שאגה. / וישמע דאגתו סרטן אחד וישאלהו ויספר לו יגונו ומות בניו. ויאמר לו: 'יכבד עלי מחצך / ועתה לך איעצך / דע כי בן איה אוהב לצפעוני, לכה נא צודה דגים רבים / ושימם לכל הדרך אחד אחד מוּסַבִּים / מנווה בן האיה עד מאורתו / ויאכלם בן האיה אחד אחד ואז תראה במותו'. / ויעש כן ויבוא בן האיה ויאכל דג דג עד בואו אל מאורת הצפעוני ויראהו ויכהו וימיתהו; ואחר כך שב בן האיה בכל הדרך למצוא דגים צופות עיניו / עד בואו אל מקום העלגום ויאכל אותו ואת בניו. / ונשאתי לך את המשל הזה, כי יש מרמה תסובב מהומה / ולא תחיה כל נשמה."

ויאמר (המרמה) לאביו: "למה תפחד מאיש מלאו נקלה כסליו / אל יפול לב אדם עליו, / ומה אב ולא יעזור לנינו / ולא יחמול על בנו?" / וידבר לו תחנונים / וירחמהו כרחם אב על בנים / ויתעהו בחלקת אמריו / להפילו במכמוריו. / וילך ויתחבא לילה / בשוחה היתה בלב האלה. / וישכימו השופט והפתי והמרמה והדיינים / בחורים וגם זקנים. / וישאל השופט לאלה לאמור: "הגידי לי, מי לקח הכסף? ומי גנבו?" / ויען הזקן מלב האלה: "זה הפתי לקחהו בסוג לבבו." / כשמוע השופט והדיינים מענהו / ויתמהו האנשים איש אל רעהו / ויקיפו האלה בכל מאודם / והנה שם קול אדם. / ויאמר השופט: "חטבו עצים!" / ויחטבו עצים וקוצים / ויציתו באש את האלה. וכאשר הגיע אל האב הזקן עשן הבערה / ויזעק זעקה גדולה ומרה / ויוציאוהו ויכוהו וימיתוהו / ובמיני בלהות ביעתוהו.

מקורות

(ו, לו-לז). כלילה ודמנה, ב, 357-356. ב"י ד, 64-61, 278-277.

מלות מפתח

רמאי, בית דין, שופט, נחש, סרטן, פתי

לסיפור הבא

לסיפור הקודם