ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 751


שם הסיפור

‏‏‏המלאכה, היופי, השכל, הגורל

טקסט

אמרו, כי ארבעה אנשים נתחברו: אחד היה בן-מלך והשני בן-תגר וסוחר והשלישי בן-נדיב, והוא היה יפה מראה מאד, והרביעי היה שׂייר (=סייר?), הולך דרכים, ולא היתה מחייתו אלא מהליכת דרכים. ויתחברו כולם והיו עניים ולא היה בידם כי אם הבגדים ללבוש. ויהי הם הולכים בדרך ויאמר בן-המלך: "כל הדברים הם נגזרים על פי האל."

אמר בן-הסוחר: "טוב השכל מכל דבר."

אמר בן-הנדיב: "טוב היופי מכל דבר."

אמר השׂייר, אשר היה הולך בדרכים, כי המתחזק במעשיו ויהי מהיר במלאכתו טוב מכל אשר תאמרו.

וילכו אל מדינה אחת. ויהי בהגיעם קרוב אליה ישבו במקום אחר ויאמרו לאיש השׂייר: "לך אתה בתחבולותיך, כי אתה מהיר במעשיך, ובקש לבו מה נאכל היום."

וילך ויבוא למדינה וישאל: "‏איזה מעשה, איזו מלאכה היא, אם יעשנה אדם מבוקר ועד ערב ישתכר בה מה שישביע ארבעה אנשים?"

אמרו, כי אין דבר טוב מלחטוב עצים. ויהי מקום העצים רחוק מן המדינה פרסה אחת. וילך שמה ויקח משאו על גבו וימכור אותו בשקל כסף ויקנה צרכי אוכל לו ולחבריו. ויכתוב על שער המדינה, כי המתאמץ והמהיר במלאכתו הגיע שכרו ביום אחד שקל כסף. ויבא להם ויאכלו.

ויהי בבוקר ויאמרו לבן-הנדיב: "לך אתה ובקר בְּיָפְיְךָ מה נאכל היום."

ויחשוב בן-הנדיב בלבו ויאמר: הן אני לא אדע לעשות מלאכה ולא אוכל לשוב היום לחברי ריקם. וירצה להיפרד מהם ויישען על אילן אחד אצל שער המדינה והיה מחשב דרכו ומתעצב. ותעבור עליו אשה מגדולי המדינה ותרא את יפיו ויצא לבה. ויהי בהגיעה לביתה, שלחה שפחתה אחריו ותביאהו השפחה. ותעש לו האשה משתה וישב עמה כל היום. ויהי לעת הערב נתנה לו חמש מאות שקל כסף ותשלחהו. ויכתוב על שער המדינה, שהיופי הרוויח ביום אחד חמש מאות שקל כסף. וישב אל חבריו וישמחו כל היום.

ויהי בבוקר אמרו לבן הסוחר: "לך אתה בשכלך ובקש לנו, מה נאכל היום."

וילך ויֵשב. והיה קרוב משם הים, ויצא שמה, כי לא היה יודע מה יעשה, עד שראה אניה באה, ויצאו אנשים לקנות מה שיש בה, וייאספו שם הסוחרים ואניות רבות. וירא את התגרים ויסחרו עם בעל הספינה ולא רצה המחיר אשר רצו לתת לו. ויאמרו איש אל רעהו: "בואו ונלך זה היום עד מחר. שיינחם על אשר לא סחר עמנו."

וילכו לדרכם. וימהר בן-הסוחר ויקנה כל אשר באניה בחמשת אלפים דינרין. ויגיע הדבר לסוחרים וישובו וירוויחו לו חמשת אלפים דינרין. ויקח אותם מהם ויאמר לבעל הספינה, שיקח מחירו מהם. ויבוא אל שעד המדינה ויכתוב שם, כי איש אחד הרוויח בשכלו ביום אחד חמשת אלפים דינרין. ויקנה לחבריו לחם וישב אליהם.

ויהי בבוקר ויאמרו לבן-המלך: "לך אתה ובקש, מה נאכל היום."

וילך עד הגיעו לשער המדינה וישב עם הרועים אשר אצל השער. ויתמה העם על זה. והיה יושב ומשתומם. והיתה סיבה מאת האלהים וימת מלך המדינה ביום ההוא ולא עזב לא בן ולא אח ולא משפחה. ויהי כאשר הוציאו את המלך לקבור, עברו על זה הבחור והוא יושב, ויראוהו, כי לא קם ולא זע ולא מתאבל על מות המלך, וישאלהו איש: "מי אתה? ומי הביאך הלום? ולמה לא התאבלת על מות המלך?"

ויחרש ולא ענה אותו דבר. וירא כי לא השיבהו דבר, קילל אותו ויגרשהו מן המקום ההוא. ויהי בשובם מלקבור את המלך, עבר האיש אשר קילל אותו, ראה אותו עומד שם ויאמר לו: "הלא ציויתיך שלא תשוב למקום הזה!"

ויקחהו וישליכהו לבית הסוהר. ויהי כאשר נאספו להמליך עליהם מלך, קם האיש אשר שם את בן המלך בבית הסוהר ויספר להם על אודות בן-המלך וכל אשר קרה לו עמו, ויאמר: "אני מפחד, שמא יהיה מרגל לאויבנו. אם תרצו, שלחו אחריו והמיתוהו."

וישלחו אחריו וישאלוהו: מי הוא? ומה-משפטו? ומה הביאהו אל ארצם?

אמר להם: "אני פלוני בן פלוני המלך הגדול, וימת אבי ויגבר אחי על הממלכה ויגרשני ויבקש להאבידני ואברח מפניו, שמא יהרגני, עד אשר באתי אל ארצכם."

ויהי כשמעם זה הדבר, והיו שם אנשים שהיו מכירים לאביו, קמו עליו וימליכוהו ויאמרו: "יחי המלך!"

והיה מנהגם, כי בעת ימליכו מלך ישוטו עמו על כל המדינה. ויעשו כן וישוטו עמו. ויהי בהגיעו לשער המדינה, ראה אשר כתבו חבריו בשער ויעמוד ויצווה: "כתבו, כי האומץ והיופי והשכל וכל הטוב אשר יקרה לאדם, הוא נגזר מן השמים והכל על פי גזר-דין."

ויתמהו האנשים על הדבר ההוא מן המעלה אשר נתן לו האל.

‏ויהי בשובו להיכל המלכות, ישב על המיטה וישלח אחר חבריו ויבואו אליו. ויאסוף אנשיו ושוטריו ויקם לדבר אליהם; ויודה לאל ויזכור שמו על כל הטובה, אשר עשה לו. ויאמר: "אבל חברי כבר ידעו והאמינו, כי כל אשר נתן להם האל מן הטוב הוא בגזירת עירין ובמאמר קדישין. ואולם אני, כבר נתן לי האל אשר לא היה לי, לא בחיל ולא בכוח ולא במהירות ולא בשכל; ולא הייתי מקווה בעת אשר גירשני אחי, כי אעלה לעולם לזאת המעלה, ויביאני הגזר-דין אשר נגזר עלי עד הנה ולהיות גר, עד אשר מלכתי אחרי אשר כבר הייתי מסתפק במעט, אשר נתן לי האל."

מקורות

(ו, כט-לא). כלילה ודמנה, א, סי' טו, 281-272. ב"י ד, 51-47, 276.

מלות מפתח

בן מלך, ספינה, בית סוהר, מלך, גורל

לסיפור הבא

לסיפור הקודם