ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 49


שם הסיפור

דוד בן השנואה

טקסט

ישי ראש לסנהדרין היה ולא היה יוצא ונכנס אלא באוכלוסא בששים ריבוא. והיו לו ששים בנים גדולים. ופירש מאשתו שלוש שנים. לאחר שלוש שנים היתה לו שפחה נאה ונתאוה לה. אמר לה: "בתי, תקני עצמך הלילה, כדי שתיכנסי אלי בגט שחרור!"

הלכה השפחה ואמרה לגברתה: "הצילי עצמך ונפשי ואדוני מגיהינום!"

אמרה לה: "מה טעם?"

שחה לה את הכל. אמרה לה: "‏בתי, מה אעשה, שהיום שלוש שנים לא נגע בי."

אמרה לה: "אתן לך עצה. לכי תקני עצמך ואף אני כך, ולערב כשיאמר: '‏סגרי הדלת' –תיכנסי את ואצא אני.

וכך עשתה. לערב עמדה השפחה וכיבתה את הנר, באה לסגור את הדלת, נכנסה גברתה ויצאה היא. עשתה עמו כל הלילה, נתעברה מדוד.

ומתוך אהבתו אל אותה השפחה, יצא דוד אדום מבין אחיו. ‏ביקשו בניה להרגה ואת בנה דוד כיון שראו שהוא אדום.

אמר להם ישי: "הניחו לו ויהיה לנו משועבד ורועה צאן."

והיה הדבר טמון, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל: 'לך אשלחך אל ישי בית-הלחמי' [שמואל א' טו, א]. כיון שהלך, הקריבו לו את בניו. אמר שמואל לישי: "התמו הנערים?"

אמר לו: "עוד נשאר הקטן והוא רועה בצאן."

אמר לו: "שלח והביאהו."

כיון שבא, התחיל השמן מבצבץ ועולה. אמר לו הקדוש ברוך הוא לשמואל: "שמואל, אתה עומד ומשיחי עומד – קום משחהו, כי זה הוא."

פינה השמן על ראשו ונקרש באבנים טובות ומרגליות. חזרה הקרן מלאה כשם שהיתה והיה השמן יורד על פי מידותיו.

וישי ובניו היו עומדין ברתת ואימה; אמרו: "לא בא שמואל אלא לבזותנו ולהודיע לישראל שיש לו בן פסול."

ואמו של דוד היתה שמחה מבפנים ועצבה מבחוץ. כיון שנטל כוס ישועות שמחו כולם. עמד שמואל ונשקו על ראשו. באותה שעה אמרה אמו: 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה' [תהלים קיח, כב].

מקורות

(א, עד-עה). ילקוט המכירי, תהלים קיח, כח. – גינצברג ו, 246 (11). – א"י, הוצאת שוקן, ברלין, 595-594. – השווה עוד ממקור ישראל, סימן קיד. ראה גם הרומנסה סילבנה.
http://web.macam.ac.il/~yon/av/a0507.htm [י.פ.]

מלות מפתח

דוד, ישי, ניאוף

לסיפור הבא

לסיפור הקודם