ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 294


שם הסיפור

נפש כי תחטא

טקסט

סיפור ראשון (בן אחד)

מעשה באדם אחד שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה אחת. והניחתו בכד של קמח, ולשתו בכיכר אחת ונתנתו לעני. לימים בא בעל הדינר ואמר לה: "תני לי דינרי!"

אמרה לו: "ייהנה סם ‏המוות באחד מבני, אם נהניתי מדינרך כלום!"

לא עברו ימים ‏מועטים, עד שמת אחד מבניה.

וכששמעו חכמים דבר זה, אמרו: "ומה זאת שנשבעה באמת, מת בנה – מי שנשבע לשקר, על אחת כמה וכמה!

‏סיפור שני (עשרה בנים)

בזמן רבי עקיבא היתה אשה אחת, והיו לה עשרה בנים גדולים, תלמידי חכמים, והיתה תורתם אומנותם. והיתה אמם עשירה ביותר. יום אחד לא היה בביתה לחם, ושפחתה הלכה למלאת מים.

אמרה לשכנתה: "שכנתי, בואי ועשי לי עוגה, כי עתה ירעבו בני בבית המדרש."

מיד באה שכנתה ולשה. והיו לה שני דינרי זהב קשורים בסודר שלה, והותר הקשר ונפלו בתוך

העיסה, ולא ידעה.

כשהלכה לביתה וחיפשה בסודר שלה את הזהב ולא מצאה, חזרה אצל אם הבנים. אמרה לה: זה יהיה שכרי ממך, שאבוא ואעשה מה שאת חפצה, וילכו לי שני דינרי זהב בביתך?!"

אמרה: "חס וחלילה, כי בביתי הלך דבר!"

עמדו וחיפשו ולא מצאו.

אמרה לה: "בחוץ נפלו ממך!"

אמרה לה: "איני יודעת. אלו הדברים בביתך נפלו!"

אמרה: "אם הם בביתי, יבוא לי שמועה מבני הגדול!"

לא השלימה הדברים, עד שבאה אליה שמועה מבנה, כי מת.

אמרה לה שכנתה: "ראי כחשך ומעלליך: "השם נתן לך כגמולך בבנך הגדול."

אמרה: "אם הוא אמת מה שאת אומרת, ימותו בני כולם."

וכן היה: באותו היום מתו כולם.

הוליכו אותם לבית הקברות. והיה על החכמים יום מהומה וחשיכה, לפי שנפלו עשרה אבירי חכמים. אחר כך הביאו האשה לבית. והביאו אותו הלחם שלשה אותה האשה, כדי להברות את האבלה.

פתח רבי עקיבא ואמר: "ברוך דיין אמת, שופט בצדק ואמת." ובירך על הלחם ובצע, והנה שני דינרי הזהב יצאו.

אמר עקיבא: "מהו זה?"

מיד ענתה אם הבנים בלב נשבר והומה: "אדוני, זה הזהב היה סיבת מיתת בני."

וסיפרה לו כל ‏המעשה.

ענה רבי עקיבא ואמר: "וי לנו מיום הדין!"

ומה זאת שלא נשבעה אלא באמת, אירע לה זה – הנשבע לשקר על אחת כמה וכמה! לפיכך אמר: 'נפש כי תחטא'... [ויקרא ה, א]

מקורות

(ג, נז-נח). א: חיבור מעשיות, סי' כו (ירושלמי, שבועות ו, דף לז א-ב; בבלי, גיטין, דף לה, א, ועוד); ס' המעשיות (בגדד), סי' כו, 20. ב"י ב, 103-102, 343. צפונות, קצד ("שגגה"). – ב: מד' אגדה, ויקרא, 10. ב"י ב, 102-100, 343, 364 (= סי' 69). צפונות, קצג-קצד ("אם הבנים").

מלות מפתח

לסיפור הבא

לסיפור הקודם