ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 121


שם הסיפור

אריסתובלוס ואנטיגנוס

טקסט

ויהי כשבת אריסתובלוס [בן הורקנוס הראשון (יוחנן הורקנוס)] על כסא מלכותו, התגאה מאד ולבש קנאה גדולה ועצומה, עד מרוב סכלותו וקנאתו התעורר באכזריות ויאסור את אמו ואת אחיו בנחושתיים בלי חמלה ולא זכר כבוד הורים. כי היה מקנא את אמו ואת אחיו על דבר המלוכה. ויאהב את אנטיגנוס אחיו הקטן לבדו וילבש אותו ארגמן ויכבדהו כבוד גדול. וישלח אותו למלחמה עם כל צבא גיבוריו להילחם על הגוי אשר פשע במלך אריסתובלוס.

וילך אנטיגנוס על כל המורדים אשר הרימו ידם במלך וסילה פגרים רבים ושפך דם נפשות לאין מספר. וישב לבוא ירושלימה בגבורה.

והמלך אריסתובלוס חלה את חליו, ויכבד עליו החלי מאד. ‏וישמע אנטיגנוס בדרך, כי חלה אחיו המלך, וירע לו מאד ויבוא ירושלים. ויהי כאשר בא הבחור אל העיר, לא הלך אל בית המלך, וילך אל היכל יי להתפלל על ישועת אחיו, כי קצרה נפשו בעמל אחיו. ויהי היום חג הסוכות אשר הוא חוק לקבלו

בכבוד ,להלל את יי בארבעה מיני עצים. ושם היה המון רב מהמון ישראל. ויעבור אנטיגנוס עם גדודיו בחצר ההיכל בתוך המון העם, והוא חגור כלי קרב ומלובש שריון וכסף מוזהב. ויתמהו כל העם על מראהו ועל יפיו. ושם היה איש אחד ושמו יהודה מן החשובים אשר לחסידים. וישא עיניו וירא אנטיגנוס עובר בחצר ההיכל.

ויאמר יהודה לתלמידיו: "מי יתן מותי היום הזה, טרם אשר אראה מיתת הבחור הזה אנטיגנוס! אולי

אמותה אני ולא אראה במיתתו! כי כן אני רואה, כי היום ימות אנטיגנוס במקום אשר נקרא סיתטרון." [ביונית: מגדל סטראטון, השם הקדום של העיר קיסרין על שפת הים]

ויאמרו לו תלמידיו: "רבנו, כזבים בפיך עתה, כי מגדל סיתטרון אשר דיברת רחוק מירושלים דרך חמש מאות ריס. הנה כבר עבר חצי היום, ואיך יהיה הדבר הזה אשר דיברת?"

ויען ויאמר להם: "בני, מי יתן, והיה כזב בפי זה הדבר!"

ויהי בדברו כן, ויפול לארץ וידום כישן וכעיף וכיגע מרוב הדאגה אשר בלבו.

‏ויהי אחרי כן, וילכו בני בליעל ויגידו למלך לאמור: "הנה אנטיגנוס אחיך בא להרגך, והוא עומד בחצר ההיכל חגור כלי קרב ולבוש עדי מלחמה, והוא ערוך עם גדודיו לנפול עליך פתאום ולאסור אותך ואת כל ביתך."

ויחרד המלך חרדה גדולה עד מאד, וישם שומרים בשערים וברחובות ובכל המצרים אשר ילכו מהם אל בית המלך. ויצו לשומרים לאמור: "כל איש אשר מלאו לבו לבוא אלי והוא חגור כלי קרב, אל תשאלוהו

ואל תענו אותו דבר, כי אם שלפו חרבכם והרגוהו כרגע. ויתר העם, אשר אין להם כלי מלחמה, אל תהרגום, רק מנעו אותם מלבוא אלי, עקב אשר אני חולה. זולתי אנטיגנוס אחי לבדו יבוא אלי ואשאל אותו ואחקרהו על השמועה אשר שמעתי, אם אמת ואם שקר."

כה ציוה המלך לשומרים בעת ההיא. והשומרים היו כולם גיבורים מלומדי מלחמה.

ויהי אחרי כן, וישלח המלך לקרוא לאחיו אנטיגנוס לאמור: "השלך השריון מעליך והסר כלי מלחמתך ומהר בוא אלי ואל תעמוד!"

והמלכה אשת אריסתובלוס היא ויועצי הרשע אשר לה הפכו את שליחות המלך לאכזריות, ותקרא המלכה את שליח המלך ותאמר לו: "בלכתך אל אנטיגנוס תדבר אליו כדברים האלה לאמור: שמע אחיך, כי לבשת עדי מלחמה וחגרת כלי קרב, ויתאו אחיך המלך לראותך בעדי המלחמה אשר עליך, ויצו אשר לא תבוא אליו כי אם חגור כלי קרב ומלובש עדי מלחמה."

וילך השליח וידבר אל אנטיגנוס כל אשר ציותה המלכה אשת אריסתובלוס. ויאמן הבחור בדברי השליח וילך בטח, כי בטח באהבת אחיו המלך.

ויהי בלכתו בדרכי המצרים למהר לבוא אל אחיו המלך, והוא לבוש עדי מלחמה וחגור כלי קרב, והנה בדרך המצרים מגדל אחד ושמו סיתטרון כשם המגדל אשר הוא רחוק מירושלים חמש מאות ריס, וגם המגדל אשר בירושלים כך היו קוראים אותו והוא דבוק אל היכל המלך.

ויהי כעבור אנטיגנוס במקום ההוא, וידלגו עליו שומרי המלך ויכוהו וישפכו דמי הבחור הנקי אשר לא חטא ולא פשע. ויהרגו נקי וצדיק במקום ההוא, כאשר דיבר החכם יהודה מן החשובים אשר לחסידים.

ויהי אחרי כן, ויוגד לאריסתובלוס, כי נהרג אחיו, וייכמרו רחמיו על אחיו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד. ויך את חזהו בשני אגרופיו וישמט את עצמו לארץ, ותישבר הריאה אשר בקרבו, וייפתחו מקורות הדם אשר בחזהו. ויקא המלך דם מפיו. ויהי בהקיאו את הדם מיום ליום אל אגן הזהב, ויתן לנער את האגן לישא את הדם אל רופא המלך. וישא הנער את הכלי ויעבור במקום אשר נהרג אחי המלך, והנה עוד בו נחלי דמו ‏אשר נשפך על רצפת השיש, וכל הרצפה צבועה מדמי אנטיגנוס. ויידחפו רגלי הנער וימעד ויהפוך את האגן וישפוך דם המלך על דם אחיו ההרוג.

ויצעקו גדודי המלך ויריבו עם הנער ויאמרו: "רשע נער בער אשר אין תבונה בך! מה זאת עשית לשפוך דם המלך על דם אחיו הנהרג?"

ויען הנער ויאמר: "לא מרצוני עשיתי זאת, כי נדחפתי על השיש, על כן נתהפכה בידי את האגן ונשפך הדם כאשר ראיתם."

וישמע אריסתובלוס את קול צעקת העם וישאל ויאמר: "מה קול הצעקה הזאת ומה קול תוכחות ומריבות אשר אנוכי שומע?"

ויחרישו גדודיו וסריסיו העומדים לפניו ולא ענו דבר. וכאשר הם מחרישים והמלך ביותר נפל בהרהור על הדבר וישאל עוד המלך בחזקה ויאמר: "הגידו לי מה קול הצעקה הזאת, ואם לא תגידו לי דעו כי מות תמותו."

ויענו ויגידו למלך את כל אשר נעשה, כאשר שופך דמו על דם אחיו.

וייאנח המלך ויצעק ויאמר: "ברוך שופט צדק ודיין אמת וברוך נוקם נקם דם נקי, אשר שפך דם הרשע על דם הצדיק אשר נהרג חינם!"

ויאמר המלך אל גופו: "עד מתי, הרשע, תעצור הנפש בקרבך ולא תניחה לצאת וללכת אל נפשות עמה? אם תשליך אל תשליך את דמי ותשפוך אותו חוץ לזבוח ולתתנהו ללחוך אותו לשדים אשר עם השטן, כי הם הדיחוני ודחפוני למעשה הזה לעשות כדברים האלה ולהרוג את אחי."

ויהי כדברו הדברים האלה, שילם נפשו וייאסף אל עמיו.

מקורות

(א, רה-רז). יוסיפון (גינצבורג-כהנא), 185-180. – ראה יוסיפוס, מלחמת היהודים א, ג; קדמוניות יג, יא. – שא, 164 (33).

מלות מפתח

לסיפור הבא

לסיפור הקודם