לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

           

 

‏‏‏סיפורי חכמה

 

‏‏‏‏‏‏תשלו. שמור עצמך מן הצבועים

‏מעשה שהיה איש זקן עשיר גדול והיה לו רק בן יחיד, בחור יפה עיניים וחכם מאד. ויהי חיום ויקרבו ימי הזקן למות וקרא לבנו הבחור וציוה לו קודם מותו ואמר לו: "בני, אני מנחיל לך ממון רב ואוצרות גדולים, שיהיה לך כל טוב כל ימי חייך; ואני מצווה לך שתשמור את עצמך מן הצבועים ומן האנשים, שהמה עוסקים בחסידות הרבה חוץ לטבע הבריות, כי כך מראים את עצמם שהם חסידים, אבל שבע תועבות בלבם, והיזהר מן 'וּצדקתך' [כלומר היזהר מן המראה צדקות יתירה (צבוע)]  ואז יהיה לך ולזרעך כל טוב כל הימים."

‏ומת האיש הזקן. ואחר כך נשא הבחור בתולה יתומה ענייה אחת יפת תואר מאוד, באשר ישרה בעיניו. ואחר הנישואין שמח באשתו. ואשתו היתה צנועה וחסידה בעיני בעלה. וכמו שנים ארבע או חמש. אמר הבעל לאשתו: "בואי עמי לטייל ברחובות ובשוקים לראות בטוב הארץ."

ואמרה לו אשתו: "לא אלך, פן אשא עיני אל אנשים אחרים או אנשים אחרים יתנו עיניהם בי ואני מכשלת אותם."

אז אמר בעלה בלבו: "אך היא נראית כצדקת הרבה." וזכר את צוואת אביו ושתק והלך לבדו לשוק יחידי.

מה עשה האיש? כחצי שנה אחרי זה המעשה הלך וציוה לעשות לכל החדרים שבביתו שני מפתחות ונתן מפתח אחד לכל חדר וחדר לאשתו ומפתח אחד לקח לעצמו, ולא הגיד לאשתו שיש לו עוד מפתח. ויהי היום אמר הבעל לאשתו, שהוא צריך לילך למרחקים לקנות סחורות, ויאמר לה שתכין לו צידה לדרך. וכן עשתה אשתו, וליום מחרת נסע הבעל, והיא סברה, שילך למרחקים. אבל הבעל עשה בערמה וכשהיה חצי פרסה מחוץ לעיר, ציוה לעגלון לשוב לעיר ולא שב לביתו, כי אם לבית מלון אורחים. וכאשר הגיע החושך בלילה, הלך העשיר לביתו, פתח פתח ראשון ואחר כך הלך מחדר אל חדר עד שבא לחדר אשתו שהיתה ישנה וערל אחד היה שוכב עמה במיטה. וכשראתה האשה שבעלה בחדר, אמרה לערל שיקח חרב וידקור את בעלה. והבעל היה מתיירא והלך לו מחוץ לבית. ומרוב הצער שלו הלך ושכב בשוק ויישן שם.

‏ובאותו הלילה נגנב מהמלך של אותה העיר אוצר אחד ולקח הגנב מאתו כל האבנים הטובות. והיתה צעקה גדולה בארמון המלך. וציוה המלך לחפש בכל הדרכים ובבתים חיפוש אחרי חיפוש. והלכו עבדי המלך בכל העיר ההיא ומצאו את האיש שוכב וישן ברחוב, ואמרו בלבם שהוא הגנב, ותפשו אותו ונגמר דינו למיתה. וכשהיו מוליכים אותו לתלותו על העץ, הלך כומר אחד עמו כסדר האומות. ואותו הכומר היה חשוב מאוד אצל המלך, והיה מדבר על לבו שימיר דתו. וכשהיו מוליכין אותו ברחוב אחד, שהיתה שם אשפה והיו תולעים יוצאים מהאשפה על הארץ, אמר הכומר לתליין שיסבו את האיש מסביב לתולעים, שלא ימיתו את התולעים, מאחר שהתורה הזהירה: 'ורחמיו על כל מעשיו' [תהלים קמה, ט].

אמר האיש בלבו: אף הכומר הוא מן הצבועים של 'וצדקתך'.

אמר האיש לעבדי המלך, שהוא והכומר היו עושין הגנבה בחצר המלך. ומיד תפשו השומרים גם לאותו הכומר, וציוה המלך לחפש בחדר הכומר הגדול ומצאו שם כל הגנבה.

‏ואז שאל המלך את האיש, מה שייכות היתה לו אצל הכומר?

התחיל האיש לספר למלך על צוואת אביו ומה שאירע לו עם אשתו הזונה ומה שאירע לו עם הכומר, שהיה מראה עצמו צדיק הרבה. וציוה המלך תכף לתפוס את אשתו הזונה ומצא שכדבריו כן הוא. וציוה המלך להושיב את האיש בביתו כבראשונה ולהסיר את ראשי אשתו והזנאי מעליהם ולתלות את הכומר על העץ.

 

מספר סידורי: 736

עמוד: תכח-תכט

מקור: תשלו. שמור עצמך מן הצבועים. (ו, ז-ח). בית-המדרש, ו, 147-146; אוצר מדרשים, ב, 339; עושה פלא, ג, 38-37. ב"י, 25-22, 275. (= סי' 168).

 

מלות מפתח: צבוע, צוואה, בגידה, גנב, מלך, אוצר, פסק דין מוות, כומר

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור