לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

           

 

‏‏‏סיפורי התלמוד בפי הבאים אחריו

 

שכה. יהושע בן לוי והנביא אליהו

רבי יהושע בן לוי צם ימים רבים וישב בתענית ויתפלל לבוראו יתברך שמו, שיראה לו את אליהו זכור לטוב. והנה אליהו לקראתו ונראה אליו ויאמר לו: "היש לך חפץ אצלי? אמלא אותו לך."

ויאמר לו רבי יהושע: "אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם, שאועיל ממך ואלמד חכמה גדולה ממך."

ויאמר לו אליהו: "לא תוכל לשאת כל מה שתראה ממעשי ואטריח אותך, בהודיעך ראיות מעשי ופעלי."

ויאמר לו רבי יהושע: ‏"אדוני, לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם ולא יותר."

ויעש עמו אליהו תנאי, שאם יבקש רבי יהושע ממנו סיבת מעשיו מאותות ומנפלאות, שיודיענה לו; כמו כן, שאם יבקש ממני שום שאלה, שלא ילך עמו עוד.

‏אחרי כן הלכו שניהם יחדיו, עד שהגיעו לבית איש מסכן ואביון, רש ואין לו כלום, כי אם פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר. והאיש ואשתו יושבים פתח השער. ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם ויושיבום במיטב ביתם; ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות. ויאכלו וישתו וילונו שם.

ויהי בבוקר, ויקומו ללכת לדרכם. ויתפלל אליהו על הפרה, ותמת מיד. וילכו שניהם. וראה רבי יהושע ותמה על הדבר ונתעלף ויאמר לנפשו: לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כיבדני, אלא להרוג את פרתו ואין לו זולתה.

ויאמר אל אליהו: "אדוני, למה הֵמַתָּ פרתו של האיש הזה? והוא עשה לנו כבוד!"

וענה אליהו ואמר לו: "זכור התנאי, שהיה ביני ובינך להסכית ולשתוק ולהחריש; אלא אם רצונך להיפרד ממני, אני אומר לך."

והחריש רבי יהושע משאלותיו ולא ענהו עוד.

‏וילכו שניהם כל היום. ויהי בערב, ויבואו אל בית עשיר אחד, ולא פנה אליהם ולא השגיח אליהם לכבדם. וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה. ויהי לאיש העשיר בביתו קיר שנפל והיה עליו לבנותו. ויהי בבוקר, ויתפלל אליהו ובנה הקיר.

וילכו שניהם משם. והיגון והתימה נוסף לו בלב רבי יהושע על מעשה אליהו. אבל כבש את יצרו משאול לו, למה היה הדבר.

‏והלכו לדרכם כל היום. והגיעו בערב לבית כנסת גדולה, שהיו שם ספסלים מזהב וכסף, וכל אחד ואחד יושב על כסאו, איש לפי כבודו ויקרו. ואמר אחד מהם: "מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה?"

ויען אחד מהם לאמור: "די להם בלחם ומים ומלח שיביאו להם לכאן."

וימתינו, ולא כיבדום כהוגן וכשורה; וילינו וישבו במקומם עד אור הבוקר. ויהי בבוקר, ויקומו וילכו שניהם. ויאמר להם אליהו: "ישימכם אלהים כולכם ראשים!"

והלכו לדרכם כל היום; ונוסף לרבי יהושע יגון על יגון, ולא ענה.

ויבואו עד עיר אחת, והשמש פנה לערוב. ויראו אותם בעלי העיר, ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה; ויקבלום בסבר פנים יפות וישמחו עמהם ויושיבום במיטב בתיהם בבית הגדול שבהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול. ויהי בבוקר, ויתפלל אליהו ויאמר להם: "לא יתן בכם הקדוש ברוך היא אלא ראש אחד!"

‏ויהי כשמוע רבי יהושע את דבריו, ולא יכול להתאפק ולא החריש על כל המעשים האלה שעשה, ויאמר אל אליהו: "עתה הודיעני סודותם."

ויאמר לו אליהו: "עד שיש בלבך להיפרד ממני, אני אפרש הכל לך ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית. דע, כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות; ואני התפללתי לאל, להיות פרתו פדיון נפש אשתו; ועוד ראיתי על ידי האשה טובה הרבה ותועלת גדולה בביתו. והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, אם הייתי מניחו לבנותו, היה מגלה יסודו והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף; ועל כן בניתי לו. והנה מהרה יפול הקיר ולא ייבנה עוד. והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדולה בעצתם ומחשבותם; לפי שכל מקום שבו ראשים נשחת ונחרב ונאשם. והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד, הוא טובה להם וישובם, לפי שיישבו מעשיהם ועצתם לעצה אחת וישמחו, ורוח מחלוקת לא יבוא ביניהם, ולא תחלוף עצתם ולא תופרנה מחשבותם. על כן אמרו המושלים: ברוב חובלים תטבענה הספינות. וכן אמרו: ‏בראש אחד תתיישב עיר."

‏ועוד ציוה אליהו ויאמר לו: "הנני הולך מעמך, לכן אודיעך באשר תועיל. אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו, לפי שהוא לרעתו; ואם ראית צדיק מיצר ומצטער כל ימי חלדו ויגע ועמל ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל או יסורין באין עליו – אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, וְהַיְשר אותו בדעתך ובלבך, כי צדיק הוא וצדיק דינו, ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו: מה תעשה?"

‏ואחר כך שאלו איש בשלום חברו. והלך אליהו לדרכו.

 

מספר סידורי: 325

עמוד: ריט

מקור: ג (פה-פו), חיבור יפה, 6-4; חיבור מעשיות, 24-22; מעיל צדקה, סי' תלב, 22-21; בית המדרש, ה, 135-133; ו, 133-131; ס' המעשיות (בגדד), סי' יב, 12-11; עושה פלא א, 31. – ש"א, 188-187. גסטר, סי' שצג; הלר, 326-325 (סי' 3). ב"י ב, 217-212, 322, 332-323, 354, 362-361, 367, 369. (סי' 102).

מלות מפתח: יהושע בן לוי (רבי), אליהו הנביא, גילוי אליהו, חידה, מעשים תמוהים של אליהו, פתגם: ברוב חובלים תטבענה הספינות, שכר ועונש

 

 

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור