לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

           

 

           

 

‏‏‏גזירות / סיפורי ארץ ישראל

‏‏רלב. צרור הכסף

‏פעם אחת בשנות קדם שר העיר חברון היה אכזר גדול ולחץ את היהודים מאד, ויהי היום גזר אומר, אשר היהודים יתנו סך עצום מאד וכולו יהיה מטבע אחת משנה אחת. בעלילה בא עליהם לבקש מהם דבר בהעדר האפשרות; ואם יתנו כתף סוררת, אחת דתם להמית.

‏והיהודים גזרו צום ומספד רב ויתפללו אל יי בחזקה במערות הצדיקים וישתטחו על קבריהם בתפילה ובתחנונים. וטרם בא היום הקבוע, אשר הכינו את נפשם לטבחה, השמש שכב בלילה על מיטתו ושנתו ערבה עליו ובחזיון לילה ראה זקן אחד מתנוצץ לפניו ואמר לו: "עמוד מהרה ולך אל פתח שער החצר ושם מונח כל הכסף הנצרך. אני אברהם אביכם ראיתי את הלחץ זה הדחק אשר הגויים לוחצים אתכם, וישמע יי נאקתכם."

אזי קם השמש בחרדה גדולה מאד, וירא כי אין איש, והלך מהרה אל פתח השער וירא את צרור הכסף ויקחהו ויביאהו לפני העדה. ויספר להם את החזיון. ויתמהו האנשים מאד ויראו כי הכסף הוא בשלמות, לא פחות ולא יותר מגזירת השר. מיד הלכו אל השר ומנו לו המעות.

וישתאה השר מאד על הדבר הזה, כי היה הדבר בלתי האפשרות. ומהיום ההוא היו היהודים נכבדים מאד בעיניו, באשר יי אתם. אז ראו היהודים כי זכות אבותם מגינה עליהם. כן זכותם תגן עלינו, אמן!

‏ועד היום יש בפתח שער החצר חור עגול, אף שנתחדש השער כמה פעמים, שעושים זכר לנס, כי נעשה חור עגול דרך בו ניתן צרור הכסף.

 

מספר סידורי: 232

עמוד: קעח-קעט

מקור: (ב, קנה-קנו). מעשה נסים, סי' י, 11-10; שערי ירושלים, 44-43. – ב"י ה, 71-70, 299.

מלות מפתח: חברון, תענית, חלום, אברהם, גזירה, נס

 

 

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור