לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור

           

 

 

סיפורים לאומיים – מימי התנ"ך

 

‏‏‏ד. אדם הראשון

‏א

‏אדם הראשון, יום שנתקבצה דעתו אליו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: "בואו והשתחוו לו!"

באו מלאכי השרת לרצונו של הקדוש ברוך הוא. והשטן היה גדול מכל המלאכים בשמים, ודיבר להקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! יצרת אותנו מזיו השכינה, ותדבר אלינו שנשתחווה לאשר יצרת מעפר הארץ?"

‏השיב לו הקדוש ברוך היא: "זה, שהוא עפר הארץ, יש בו מן החכמה ומן הבינה שאין בך."

אמר השטן: "נסני – ונסהו." 

‏אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הנה יצרתי בהמות ורמשים וחיות ועופות בארץ; רד, עד שאעמידם לפניך ולפניו. אם תקרא להם שמות לכולם, אומר לאדם שישתחווה לך, ואשימך תחת שכינת כבודי עוד; ואם אדם יקרא להם שמות, כאשר להם שמות עמי, תשתחווה אתה לאדם, ויהיה אדם בגני לעבוד ולשמור."

‏ירד הקדוש ברוך הוא לגן עדן, וירד השטן. כשראה אדם שירד השטן, עמד על רגליו ודיבר לאשתו: "בואי ונשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא אשר יצרני."

באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא לשטן: "אתה תתחיל לקרוא שמות לבהמות או אדם?"

אמר לו השטן: "אני אתחיל."

הביא הקדוש ברוך הוא שור ופרה והעמידם לפני השטן ואמר לו: "מה שמותם של אלה?" ולא ידע.

הרחיק אלו מלפניו והביא גמל ואמר לו: "מה שמו?" ולא ידע.

הרחיק זה והעמיד חמור ולא ידע.

‏נתן הקדוש ברוך הוא לאדם מערכי לב בחכמה ולשון, והוא מדבר ומשיב. הביא לו הבקר ואמר לו הקדוש ברוך הוא: "במה ייקרא שמו של זה?" כי פתח לו בב'.

אמר לו: "בקר."

העמיד לפניו הגמל ואמר: "גם זה מה שמו?" כי פתח לו בג',

אמר: "גמל."

העמיד לפניו חמור, אמר לו: "חי זה מה שמו?: כי פתח לו בח'.

אמר: "חמור."

‏כיון שראה השטן שהקדוש ברוך הוא נתן חכמה לאדם, צעק צעקה גדולה שעלתה עד לשמים.

אמר לו חי העולמים: "מדוע צעקת?"

אמר לו: "ולמה לא אצעק, כי יצרתני משכינתך ויצרת אדם מעפר הארץ, ונתת לו חכמה ובינה!"

אמר לו הקדוש ברוך היא: "שטן משחית! מה זה תתמה? עכשיו יראה האדם זרעית וזרעית זרעיתו עד סוף כל הדורות ויקרא לכולן שמות מפיהו!"

 

ב

‏באותה שעה הראה הקדוש ברוך הוא לאדם זרעית זרעיתו עד סוף כל הדורות. כי באה נגד עיניו דמות דוד בן ישי מלך ישראל, ראה אדם כי יש בו דרך חסידות. אמר להקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! מה השם ומה המזל ודרך חסידות, וחיים אין לו בעולם?"

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אדם עבדי! בעת אשר יצרתי זה, דוד שמו, יהיה ויתאבד."

אמר לו: "ריבונו של עולם! כמה יש לי עמך חיים בעולם?"

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אלף שנים."

אמר אדם להקדוש ברוך הוא: "תן לי רשות, ואני אתן לדוד זה חלק טוב משנותי."

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "כבר נתתי; הרשות בידך."

אמר לו: "ריבון העולמים! כבר נתתי לו שבעים שנה."

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אדם עבדי! סברתי, שתתן לו מאה שנה!"

אמר לו: "ריבונו של עולם! אילולי שראיתיו פיו מלא שירות ותשבחות, לא נתתי לו אפילו שבעים."

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "תשמיע לאוזניך מה שאתה מוציא מפיך."

אמר לו: "כבר דיברתי ושמעה אזני."

הוריד הקדוש ברוך הוא מלאכי השרת והעיד אותם: "עדי אתם." ואמר להם: "תנו לאדם יד, והעידו עליו כעל חוק שחקק: שבעים שנה לדוד בן ישי." והביא הקדוש ברוך הוא שטר וכתב על אדם כְתב.

ואם אתה אומר: "לא יכול הקדוש ברוך הוא לעשות כזה עד שיכתוב עליו ויעיד עליו עדים ויתן לו יד?!"

אלא שביקש הקדוש ברוך הוא שתהיה זאת לדורי דורות ‏לזרעית אדם, עד אשר לא יתן איש אל רעהו ממון עד שיכתוב עליו כתב ועדים נאמנים.

‏בוא וראה, כמה הקשה על אדם הדבר הזה, כי ביקשו ממנו המוות אשר שם על נפשו. כי בא אליו מלאך המוות ואמר לו: "תן לי רוח נשמתך!"

אמר לו: "מפיו של הקדוש ברוך הוא שמעתי באזני ואמר לי: אלף שנים שנותיך! ולא חייתי כי אם תשע מאות ושלושים."

עלה המלאך לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: "שלחת אותי לאדם עבדך ואמר לי: '‏שמעתי באזני מפי הקדוש ברוך הוא, כי אלף שנים חיי'."

באותה שעה נתן הקדוש ברוך הוא הכתב למלאך המוות ושלח עמו גבריאל ומיכאל ושׂרפיאל. ירדו אל אדם ומצאו אותו, כי נשתנתה דמותו ונתנתרו איבריו איבר מאיבר, והיה לבו נרעש מצלעות ימינו אל צלעות שמאלו, והיה אומר: "אשרי אם הייתי עפר! אשרי אם לא יצרני הקדוש ברוך הוא!"

אמרו לו מלאכי השרת אשר עם המלאך: "אדם, למה אתה צועק ובוכה בעבור המוות? הכל ימותו, מלבד אשר נשא לשמים ידו. [שנאמר: "כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנוכי לעולם" (דברים לב, מ)]

‏אמר לו גבריאל: "זכור יום אשר נתת שבעים שנה לדוד בן ישי!"

אמרו לו מיכאל ושׂרפיאל: "אנחנו נעיד עליך, והנה שמותינו בכתב."

אמר אדם לפניהם: "אהה! בזאת השעה אמות על פי שלושתכם! שנאמר: 'על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת'." [דברים יז, ו].

 

מספר סידורי: 4

עמוד: ד-ה

מקור: (א, ג-ה). אלדד הדני 68-66; בראשית רבתי, מהדורת אלבק, כד. גינצברג ה, 84 (34); ו, 246 (12). שבילי האגדה, 168 (9). אגדות היהודים א 258-254. צפונות, כג-כד (עוד מהאדם, א-ב).

מלות מפתח: אדם הראשון, מלאכים, שטן, בריאה, מתן שמות, דוד המלך, מיכאל, שרפיאל 

 

 

 

לדף המבוא

לאתר מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור