|
A la verde, verde a la verde oliva
Donde cautivaron a las tres cautivas
Y el pícaro moro que las cautivó
A la reina mora se las entregó
"Tome reina mora a estas tres cautivas"
La mayor lavaba la otra cocía
Y la más pequeña agua le traía
¿Y cómo se llaman estas tres cautivas?
La mayor Rosario la menor Lucía
Y la más pequeña María Rosalía
Un día lavando en la fuente fría
Se encontró un viejo que beber quería
¿Qué hace buen viejo en la fuente fría?
Vengo a buscar a mis tres cautivas
Me las cautivaron de pascua florida
¿Y cómo se llaman esas tres cautivas?
La mayor Rosario la otra Lucía
Y la más pequeña María Rosalía
Tú eres mi padre y yo soy tu hija
Espérate padre en la fuente fría
Para ir a decirlo a mis hermanitas
Vámonos hermanas vámonos queridas
Que encontrara a padre en la fuente fría
El pícaro moro todo lo escuchó
Y en una mazmorra allí las metió. |
שָׁם, בְּלֵב הַיֶּרֶק, יֶּרֶק, שָׁם בִּירַק הַזַּיִת,
שָׁם, שָׁלוֹשׁ שְׁבוּיוֹת, נִלְקְחוּ בַּשֶּׁבִי;
וְהַמוֹרוֹ הַנּוֹעָז אֲשֶׁר לְקָחָן בַּשֶּׁבִי
מְסָרָן וְהִסְגִּירָן בְּיָד הַמַּלְכָּה הַמוֹרִית.
-קְחִי נָא אֶת שְׁלֹושׁ הַשְּׁבוּיוֹת, הַמַּלְכָּה הַמוֹרִית!
הַבְּכִירָה בָּהֶן כּוֹבֶסֶת, הַשְּׁנִיָּה הִיא מְבַשֶּׁלֶת,
הַקְטָנָה בָּהֶן תִּשְׁאַב וְתִשָֹּא אֶת כַּד הַמַּיִם.
מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל הַשָּׁלוֹשׁ וְכֵיצַד קְרוּיוֹת הֵן?
הַבְּכִירָה קְרוּיָה רוֹזַרְיוֹ הַשְּׁנִיָּה קְרוּיָה לוּסִיָּה,
הַקְּטַנָּה בָּהֶן מָרִיָּה רוֹזָלִיָּה כָּךְ קְרוּיָה הִיא.
יוֹם אֶחָד כְּשֶׁכִּבְּסָה בְּצִנַּת מֵימֵי הָעַיִן,
לָהּ נִקְרָה זָקֵן אֲשֶׁר מִיָּדָהּ בִּקֵּשׁ כּוֹס מַיִם.
-מַה עוֹשֶׂה זָקֵן חָבִיב פֹּה מוּל הָעַיִן הַצּוֹנֶנֶת?
-אֶת שְׁלֹושׁ הַשְּׁבוּיוֹת שֶׁלִּי לְחַפֵּשׂ לְכָאן הִגַּעְתִּי,
הֵן שְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ בַּשֶּׁבִי עֵת יוֹם חַג פַּסְחָא הִפְצִיעַ.
-מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל הַשָּׁלוֹשׁ וְכֵיצַד קְרוּיוֹת הֵן?
- הַבְּכִירָה קְרוּיָה רוֹזַרְיוֹ הַשְּׁנִיָּה קְרוּיָה לוּסִיָּה,
הַקְּטַנָּה בָּהֶן מָרִיָּה רוֹזָלִיָּה כָּךְ קְרוּיָה הִיא.
-הֵן אַתָּה הִנְּךָ אָבִי, וַאֲנִי בִּתְּךָ הִנֵּנִי.
-נָא הַמְתֵּן לִי כָּאן אָבִי, מוּל הָעַיִן הַצּוֹנֶנֶת.
וַאֲנִי אֶל אַחְיוֹתַי אֲמַהֵר זֹאת לְהוֹדִיעַ.
בּוֹאוּ אַחְיוֹתַי, נָא בּוֹאוּ, יַקִּירוֹת עִמִּי הַגִּיעוּ,
אֶת אָבִינוּ כִּי נִפְגֹּשׁ מוּל הָעַיִן הַצּוֹנֶנֶת.
אַךְ הַמוֹרוֹ הַנּוֹעָז, דִּבְרֵיהֶן שָׁמַע מִנֶּגֶד,
וּמִיָּד בְּלִי שׁוּם דִּחוּי הֱטִילָן אָז אֶל בּוֹר כָּלָא. |