|
El piojo y la pulga se quieren casar
Y no se han casado por causa del pan x2
Saliera una hormiga de su hormigar
Se llegó a la boda que yo soy el pan x2
Si no es por el pan que ya lo tenemos
Y ahora la carne ¿dónde la hallaremos? x2
Saliera un toro con mucho coraje
Se llegó a la boda que yo soy la carne x2
Si no es por la carne que ya lo tenemos
Y ahora el vino ¿dónde lo hallaremos? x2
Saliera un mosquito de su debujito
Se llegó a la boda que yo soy el vino x2
Si no es por el vino que ya lo tenemos
Y ahora la cama ¿dónde la hallaremos? x2
Saliera un borrego tendiendo sus lanas
Se llegó a la boda que yo soy la lana x2
Si no es por la lana que ya lo tenemos
Ahora el padre cura ¿dónde l'hallaremos? x2
Salió un escarabajo con su negredura
Se llegó a la boda que yo soy el cura x2
Si no es por el cura que ya lo tenemos
Ahora la madrina ¿dónde l'hallaremos? x2
Saliera una rata de una cocina
Se llegó a la boda yo soy la madrina x2
No es por la madrina que ya lo tenemos
Ahora el cantador ¿dónde l'hallaremos? x2
Saliera un grillo como es tan chillón
Se llegó a la boda yo soy el cantador x2
No es por cantador que ya lo tenemos
Ahora el bailador ¿dónde l'hallaremos?
Saliera un muñeco de esos de cartón
Se llegó a la boda yo soy el bailador x2 |
הַכִּנָּה וְהַפַּרְעוֹשׁ, לַחֻפָּה הֵם כְּבָר נִצְּבוּ
אַךְ חָסְרָה לָהֶם פַּת לֶחֶם, וְאֶת הַחֻפָּה עִכְּבוּ,
מִתֵּל הַנְּמָלִים קָרְאָה אָז נְמָלָה: אַל תִּתְעַכְּבוּ
פַּת אַל הַחֻפָּה הֵבֵאתִי, אָנָּא אַל נָא תֵּעָצְבוּ.
-פַּת, אִם כֵּן, הִנֵּה הִשַּׂגְנוּ, בְּיָדֵינוּ תִּמָּצֵא,
אַךְ בָּשָׂר, מִי יְבִיאֵהוּ, מִי לָתֵת לָנוּ יִרְצֶה?
בְּרֹב עֹז הַשּׁוֹר הִגִּיעַ וְיָצָא מוּלָם חוֹצֵץ:
לַחֻפָּה הִנֵּה הִגַּעְתִּי, הַבָּשָׂר בִּי יִמָּצֵא!
-גַּם בָּשָׂר, אִם כֵּן, יֵשׁ לָנוּ, לְיָדֵינוּ הוּא נִמְסַר,
אֲבָל מִי יַשְׁקֵנוּ יַיִן, מִי יָבִיא מִן הַמֻּבְחָר?
מִמְּקוֹמוֹ יַתּוּשׁ הִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרוֹ וְכֹה אָמַר:
לַחֻפָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי יַיִן, הוּא בִּי נֶאֱגַר!
-גַּם הַיַּיִן בְּיָדֵינוּ, הִשַּׂגְנוּהוּ, וְעַתָּה,
עֶרֶשׂ לָנוּ פֹּה נִדְרֶשֶׁת, מִי יָבִיא לָנוּ מִטָּה?
כֶּבֶשׂ צָץ לוֹ וְהוֹפִיעַ עִם הַצֶּמֶר שֶׁעָטָה:
לַחֻפָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת הַצֶּמֶר לַמִּטָּה!
-צֶמֶר כְּבָר הוּבָא בֵּינְתַיִם, צֶמֶר בְּיָדֵינוּ יֵשׁ,
וְאִם כָּךְ, לְחֻפָּתֵנוּ, רַק עוֹד כֹּמֶר יִדָּרֵשׁ.
חִפּוּשִׁית שְׁחֹרָה הוֹפִיעָה, פִּיהָ סָח כֹּה וְלוֹחֵשׁ:
לַחֻפָּה הִנֵּה הִגַּעְתִּי, בָּהּ כְּכֹמֶר אֲשַׁמֵּשׁ!
-כֹּמֶר, לְפִיכָךְ הִגִּיעַ, בִּשְׁחֹרִים פֹּה הִתְיַצֵּב,
סַנְדָּקִית, אִם כָּךְ, נִדְרֶשֶׁת, לְצִדֵּנוּ שֶׁתֵּשֵׁב,
עַכְבָּרִית פִּתְאוֹם הֵגִיחָה מִמִּטְבָּח וַתִּתְקָרֵב:
לַחֻפָּה הִנֵּה הִגַּעְתִּי, סַנְדָּקִית פֹּה אֵחָשֵׁב!
- סַנְדָּקִית, אִם כֵּן, הִגִּיעָה, לְמוּלֵנוּ הִתְיַשְּׁבָה,
רַק זַמָּר הוּא שֶׁיֶּחְסַר עוֹד, מֵהֵיכָן לְפֹה יוּבָא?
הַצְּרָצַר אֲזַי הֵגִיחַ, נִסּוּרוֹ אַל עָל גָּבַהּ:
בַּחֻפָּה זִמְרָה אַשְׁמִיעַ, מְצַרְצֶרֶת עֲרֵבָה!
הַזַּמָּר, אִם כָּךְ הִגִּיעַ, וְהֶרְאָה לָנוּ פָּנָיו,
רַק רַקְדָן חָסֵר עֲדַיִן, מִי לִרְקֹד יַפְלִיא עַכְשָׁו?
אָז בֻּבּוֹן קַרְטוֹן הֵגִיחַ, וְכוֹנֵן אֶת צְעָדָיו:
בַּחֻפָּה לִרְקֹד אַצְלִיחַ, כִּי אֲנִי רַקְדָן נֶחְשָׁב! |