חזרה לדף השער

לדף חגים ומועדים

 

הקופלאס "ויכוח הפרחים"

לט"ו בשבט

ד"ר אבנר פרץ

 

לבד מן הקופלאס "ויכוח הפירות" (ראה לעיל במדור זה באתר) מאת ר' יהודה ליאון קלעי (שלוניקי המאה הי"ח. יסד את בית הדפוס שלו בשנת 1754 ונפטר בשנת 1782), נדפסו לעתים בקבצים לט"ו בשבט גם קופלאס ספניוליות "ויכוח הפרחים", או כפי שהם קרויות בדוגמא שלפנינו "קאנטיגה די לאס רוזאס".

בשל סמיכותן אלה לאלה, יוחסו לעתים גם הקופלאס על ויכוח הפרחים לר' יהודה קלעי. אולם להבדיל מן הקופלאס של ויכוח הפרחים הנושאות אקרוסטיכון עם שם המחבר, הקופלאס על ויכוח הפרחים נותרו אנונימיות.

קטלוג הקופלאס של אלנה רומירו מציין את השנה 1815 בקירוב, כשנת ההדפסה הראשונה הידועה לנו של ויכוח הפרחים. ההדפסה הראשונה של "ויכוח הפירות" הידועה לנו היא משנת 1800 בספר: קונפלאש די ט"ו בשבט, שאלוניק תק"ס, אולם שם מצויין כי זוהי הדפסה שנייה. יצחק ש' עמנואל מציין הדפסה קודמת: פרי עץ הדר, שלוניקי תק"ם, כלומר שנתיים לפני פטירת המחבר, אולם הוצאה זו לא נרשמה בידי ביבליוגרפים אחרים. ראה: זכרון שלוניקי כרך א', תל אביב תשל"ב, עמ' 86) אנו מציגים כאן צילום מתוך מהדורת אזמיר תרל"ו (1876) של "סדר פרי עץ הדר" לט"ו בשבט, המצויה באוספי מכון מעלה אדומים. המו"ל הוא אברהם פונטרימולי:

 

 

אולם, כתבי יד שונים מעידים על כך שמדובר בקופלאס קדומות לתקופתו של יהודה קלעי. יתכן כי קלעי הושפע מן הרעיון של ויכוח הפרחים בקופלאס האלה ויצר במתכונתן את ויכוח הפירות. עם זאת, אין הוא מחקה את המאפיינים הפרוסודיים (משקל וחריזה) של ויכוח הפרחים. אצלו כתוב השיר במחרוזות מרובעות אוקטוסילביות, בחריזה סרוגה: א-ב-א-ב.

בויכוח הפירות, לעומת זאת, נמצא דגם פרוזודי מורכב הרבה יותר, המזכיר במידת מה את המבנה הפרוזודי של הקופלאס הקלאסיות לפורים. השיר מחולק למחרוזות של שמונה טורים אוקטוסילביים, שבהן חורזים ביניהם שלושת הטורים הזוגיים הראשונים והטור האי זוגי האחרון בחרוז אחיד. הטור האחרון הוא מלרעי (ומשום כך מכיל רק שבע הברות) וחורז בחרוז קבוע "מי" עם יתר הטורים האחרונים של כל המחרוזות, כלומר החריזה בכל מחרוזת היא: א ב ג ב ד ב ב ח (ח' מציין חרוז חוזר). לאחר כל מחרוזת מופיע פזמון חוזר דו-טורי קבוע. המבנה הפרוזודי המוקפד לאורך כל טורי השיר, יחד עם לשונו של השיר, מעידים על כך שיצא מתחת ידו של פייטן מוכשר היודע היטב את מלאכתו.

במכון מעלה אדומים נמצא כתב יד מן המאה הי"ח. כתב היד הוא אוטוגרף של הפייטן יצחק שולימה, מחבר הקופלאס על אליהו הנביא (שבהן דנתי במאמר אחר). בכתב היד הזה מופיעות הקופלאס "ויכוח הפרחים". בראש השיר מופיעה מחרוזת מקדימה שאינה מצויה בנוסחים הנדפסים. השיר כתוב בכתיבה שונה מזו שבה נכתבו יתר הפיוטים בפנקס:


כתב היד הזה מעיד בכל אופן על קדמותן של הקופלאס "ויכוח הפרחים". מקורן של הקופלאס האלה הוא במזרח אגן הים התיכון (האימפריה העות'מנית). העובדה שנדפסו בספר גרמה לכך שהן התגלגלו גם לקצהו השני, המערבי, של אגן הים התיכון, אל הקהילות דוברות החכיתיה של צפון מרוקו. הן הועתקו בכתבי יד שונים (מהעדר מרכזי דפוס, אין מגיעים אלינו כמעט ספרים נדפסים בלאדינו מחלק זה של התפוצה הספרדית יהודית). במכון מעלה אדומים נמצא כתב יד מראשית המאה העשרים, טיטואן תרע"ו (1916) ובראשיתו מועתקות הקופלאס ויכוח הפרחים בכתב סוליטריאו נאה תחת הכותרת: "קאנטאר די לאס פלוריס":


על הקופלאס האלה כותבת באתר שלנו עמיתתי למכון גלאדיס פימיינטה (במדור המאמרים בלאדינו ובקסטילית) ואני מפנה את המעיינים למאמרה. ראויים לציון שני דברים הנוגעים להעתקות (ולמסורות בעל פה, ראו להלן) מצפון אפריקה:

ראשית, בקופלאס מן המזרח משובצות מלים מן הספניולית המזרחית, שאינן מוכרות לדוברי החכיתיה, בעיקר שמות פרחים ממקור תורכי, למשל בבית השישי (ר' לעיל בצילום מתוך הספר הנדפס): "דינפואיס אב'לו איל מיניקשי אונה אב'לה גראסייוזיקה"". מיניקשי הוא הפרח סיגל (ר' מילון לאדינו – עברי "לשון מאספמיא"). זוהי מילה ממקור תורכי. לפיכך, הומר הנוסח בכתב היד מטיטואן ל: "אאי אבלו איל אלמיסקלי אונה אבלה גראסייוזה".

שנית, הקופלאס הנדפסות במזרח אינן מלוות בתווים. לפיכך הותאמו להן במרוקו נעימות אחרות, מקוריות או שאולות משירים אחרים. הקופלאס "ויכוח הפרחים" בנוסח מרוקו הוקלטו ונרשמו מפי מידעניות ומידענים שונים, בין היתר בידי המוסיקולוגית ד"ר שושנה וייך-שחק. בשנת תשנ"א (1991) שיתפתי איתה פעולה בהוצאתו של הספר "זר שירי עם מפי יהודי ספרד" (הוצאת רננות, ירושלים תשנ"א). ד"ר וייך-שחק דלתה מתוך אוצר ההקלטות שלה ממזרח וממערב רומנסות, קופלאס ושירי ריקוד ורשמה אותם בתווים. אני תרגמתי את השירים לעברית באופן שניתן יהיה לזמרם גם בעברית. הנה תווי הקופלאס "ויכוח הפרחים" מתוך ספרנו. מתחת לתווים רשום הנוסח הספניולי והעברי (כל הזכויות שמורות לשושנה וייך-שחק ולאבנר פרץ):

 

 

הספר מלווה בקלטות ובהן ציטוט של קטע מפי האינפורמנטים ואחריו ביצוע מודרני של השיר בעברית. הקופלאס "ויכוח הפרחים" הוקלטו ונרשמו בידי ד"ר וייך-שחק מפי המידענים: לונה נהון ורינה בן אבו מטנג'יר ומפי אברהם בן חמו מטיטואן. הנה הקלטה מפי האחרון: הקלטה מספר אחת

מטרת הערכה (ספר + קלטות) הייתה לעודד הפצת השירים והמוסיקה הספרדית-יהודית במערכת החינוך, וכן, עידוד מעבדים ומבצעים מודרניים לגשת לביצוע השירים האלה במקור או בתרגום עברי. לשמחתי נענה לאתגר הזה הפייטן חיים פרחי והקליט את הגרסא העברית שלי בליווי מוסיקלי ובביצוע שלו בקולו הנעים. הנה לפניכם הביצוע שלו כפי שהועלה על אתר "הזמנה לפיוט": הקלטה מספר שתיים (כל הזכויות שמורות לאבנר פרץ ולחיים פרחי).

לבסוף, הנה הקופלאס "ויכוח הפרחים" בנוסח המוכר במרוקו. הכתיב של הנוסח הספניולי הוא כתיב קסטילי, כנהוג בין יהודי צפון מרוקו:

 

 

 

כל פרחי הגן נקבצו

Ajuntáronse las flores

 

 

כָּל פִּרְחֵי הַגַּן נִקְבָּֽצוּ

Ajuntáronse las flores

וְהֵחֵלּוּ לְשַׁבֵּחַ

a alabar al Dió a una.

אֶת בּוֹרְאָם אֲשֶׁר נָתַן בָּם

que las crió tan donosas,

חֵן בְּלִי פְּגָם וְזִיו פּוֹרֵחַ.

lindas, sin tacha ninguna.

עֲלֵיהֶם בְּרָכוֹת יַשְׁמִיעוּ

Dicen berahot en ellas 

כְּבָרֵךְ עַל הַיָּרֵחַ

como dicen en la luna,

וְכָל פֶּרַח מִשְׁתַּבֵּחַ:

ansí dice cada una:

אֵין חָשׁוּב, הָדוּר כָּמוֹנִי!

no hay más mejor que mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

יִתְהַלֵּל פֹּה שֵׁם אֱלֹהַּ

Alabar quiero al Dió

וִירוֹמַם הוּא עַל כָּל שֶׁבַח

que es grande de loores,

כִּי בָּרָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ

que crió para el hombre

כֹּה הַרְבֵּה מִינִים שֶׁל פֶּרַח.

tantas maneras de flores.

נִבְדָּלִים, בַּכֹּל שׁוֹנִים הֵם:

Y todas son diferentes

צֶבַע, גֹּדֶל וְגַם רֵיחַ

en colores y en olores,

בֵּינֵיהֶם, בּוֹלֵט, צוֹלֵחַ

entre todas las mejores

נֵרְדְּ וְשָׁר: מִי עוֹד כָּמוֹנִי?

es el almizcle romí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

אָז קָפַץ וְסָח הַוֶּרֶד:

Saltó la rosa y dijo:

סוּרוּ, בִּמְחִילָה, הַצִּדָּה

Todas se queden a un lado`

לִי רָאוּי כִּי אֲשַׁבֵּחַ

a mí me toca alabar

וּגְדֻלַּת אֵל חַי אָעִידָֽה.

al Dió grande y abastado,

בִּי רִבָּה, וְגַם מֵי וֶרֶד

que de mí hacen sharope

הַמֵּבִין, עשות יַקְפִּֽידָה.

también azúcar rosada,

פֶּה אֶחָד כָּל אִישׁ יַגִּידָֽה:

en aguas soy alabada:

בֵּין פְּרָחִים אֵין עוֹד כָּמוֹנִי!

la cara lavan con mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

וְעָנָה לוֹ הַצִּפֹּרֶן:

Respondió la clavellina:

בְּיוֹתֵר סְגֻלּוֹת זִכּוּנִי -

Más grandes son las mis famas,

עַל שֻׁלְחַן כְּלוּלוֹת אֶמְלֹֽכָה

que gozo en mesas de novias

בְּכַפָּן, כַּלּוֹת יִתְנוּנִי.

y me llevan en las palmas

גַּם דּוֹרוֹן לַנֶּאֱהֶבֶת

y me mandan por presente

אוֹהֲבִים, הֵן יִשְׁלְחוּנִי.

a todas las lindas damas,

כְּנַפְשָׁם הֵם יֹאהֲבוּנִי

me quieren como sus almas,

מִי, הַגִּידוּ, עוֹד כָּמוֹנִי?

todas se adoran con mí.

עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

הָרֵיחָן פָּסַע קָדִימָה:

Y habló la albahaca:

הֵן כָּמוֹנִי אֵין בַּחֶלֶד

Como mí no hay tal,

כִּי יָרֹק, עָדִין הִנֶּֽנִי

que soy verde y menudita,

וּפְרָחַי הֵם פִּרְחֵי חֶמֶד.

mi color muy natural`

כִּגְדִילִים שֶׁל חוּט מַתֶּכֶת

a mí me crecen arboles

עֲנָפַי יַצְמִיחוּ גֶּלֶד.

como barrotes de metal`

כְּמוֹ תַּבְשִׁיל תָּפֵל, הַוֶּרֶד

como el guisado sin sal

יִוָּתֵר לוֹ בִּלְעָדַי!

son las rosas sin mí.

עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

גַּם הַחֲבַצֶּלֶת שָׁרָה

La azucena quiso cantar

הֲדוּרָה וּמְנֻמֶּסֶת:

una cantica galana:

אֲנִי הִיא שׁוֹשַׁנַּת הָאֶדֶן

A mí me toca alabar,

שֶׁל חַלּוֹן וְשֶׁל מִרְפֶּסֶת.

que soy rosa de ventana;

בְּשַׁמְנִי הַטּוֹב, בַּת יֹפִי

mi aceite hace crecer

שְׂעָרָהּ, הִיא מְפַרְכֶּסֶת

cabellos a las galanas

וְלֵב עֶלֶם מְמוֹסֶסֶת

y mi color es tan bueno

בַּנִּיחוֹחַ שֶׁאִתִּי.

que se desmayan por mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

שָׁם הַנֵּרְדְּ קוֹלוֹ הִשְׁמִיעַ

Ahí habló el almizcle

רַךְ דְּבָרוֹ וְחִנָּנִי:

una habla graciosita:

לִי יָאֶה פֹּה לְשַׁבֵּחַ

A mí me toca alabar,

אַף שֶׁכֹּה קָטָן אֲנִי.

aunque me ves tan chiquita,

מַעֲדָן רוֹקְחִים מִמֶּנִּי

que de mí hacen djamires,

גַּם טָעִים, גַּם רֵיחָנִי

me comen con cucharitas

וּמְרַעֲנֵן הִנֶּֽנִי

y toda la gente rica

גְּבִיר וָשׁוֹעַ, אֵין כָּמוֹנִי!

se refrescan con mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

אָז הַיָּקִינְטוֹן הוֹפִיעַ:

Respondió el azumbel:

אֶל תַּגִּידוּ כִּי אֻמְלַלְתִּי.

No me tengáis desechada;

גּוֹן לִי - תְּכֵלֶת הָרָקִיעַ

mi color, color de cielo

עַל מֵימֵי פְּלָגִים גָּדַלְתִּי.

y en aguas soy alabada;

בִּי הַתִּינוֹקוֹת יַבְרִיאוּ.

cuántos niños con mí sanan,

בְּפִי כֹּל עַל כֵּן הֻלַּלְתִּי.

más mucho soy estimada:

לְאָדָם אָהוּב נִמְשַׁלְתִּי

como hombre namorado

בֵּין פְּרָחִים מִי עוֹד כָּמוֹנִי?

se namoraban de mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

הַיַּסְמִין קָרָא, הֵרִיעַ

Ahí habló el jasmín,

וּגְרוֹנוֹ זָקוּף, מָתוּחַ:

Con su garganta alta:

לִי רָאוּי פֹּה לְשַׁבֵּחַ

A mítoca alabar

כִּי שׁוּם פְּגָם בִּי לֹא טָבוּעַ

porque en mí no hay falta:

הֵן צְבָעַי זָהֹב וָכֶסֶף

mi cuerpo – cuerpo de pino,

וְגוּפִי אֵיתָן נָטוּעַ

mi color – de oro y plata

עֵת אוֹר שֶׁמֶשׁ בִּי זָרוּעַ

y cuando el sol sale

אֵין בּוֹהֵק, מַזְהִיר כָּמוֹנִי!

salen rayares en mí.

    עַל הַכֹּל יֵשׁ לְהַלֵּל

     Sobre todo es de alabar

    לְאֵל חַי צוּר עוֹלָמִים.

     a El hay sur olamim.

 

 

תרגם: אבנר פרץ, כל הזכויות שמורות ©