חזרה לדף השער

חזרה לרשימת המאמרים

 

 

ביאליק בלאדינו

ד"ר אבנר פרץ

     בכתב העת "לאדינאר" קובץ ב', 2001, התפרסם מאמרו של פרופ' שמואל רפאל 'ח'"נ ביאליק בספרות הלאדינו'. במאמרו הוא מביא רשימה של אחד-עשר תרגומים לתשעה מבין שיריו של ביאליק, אשר פורסמו בשנים 1916 - 1934 בעיתונות סלוניקי. סך הכל, מדובר ביבול דל למדי מיצירתו של גדול המשוררים העבריים בתקופת התחייה, שאין בו לשקף, אף לא במקצת, את הפואטיקה ואת העושר של שירה זו ואת הפרובלמאטיקה העולה מתוכה.

     אני מבקש לקרוע כאן חלון ראשון  אל הביטוי שניתן לביאליק ושירתו בספרות לאדינו שמחוץ לסלוניקי. תרגומו של אלטאביב' לשירו של ביאליק "שבת המלכה", התפרסם בפברואר 1936 בגיליון 12 (שנה חמישית) של העתון "לה בוז די אוריינטי" שיצא לאור בקונסטנטינופלה בעריכתו של יצחק ש. אלגזי. העיתון החל לצאת לאור באפריל 1931 ועבר גלגולים אחדים במשך שנות הופעתו.

     למן ראשית הופעתו חולל העיתון הזה את המפנה שהוביל לכתיב לטיני-פונטי של הלאדינו בעיתונות לאדינו. למרות שבשנותיו הראשונות הודפסה מרביתו של העיתון באותיות רש"י, הרי העמוד באותיות לטיניות ששובץ בעיתון נקרא כאילו נלקח מתוך גיליון נוכחי של "אקי ירושלים" (בהעדר סימנים דיאקריטיים תורכיים בבתי הדפוס בישראל, החליפה אותם העיתונות החדשה של יוצאי תורכיה במדינת ישראל בצרופים: dj, ch, tch המבוססים על הפונטיקה של הצרפתית ומכאן עוד צעד אחד אל הכתיב ב"אקי ירושלים" שבחר במקומם בצירופים:dj , sh, ch). הכתיב הזה בעיתונות, בשינויים קלים הוא לפיכך כבר בן יובל וחצי יובל (76 שנים)! המעניין הוא כי העורכים והכותבים ב"לה בוז די אוריינטי" היו בחלקם בעלי אוריינטציה היספאנית, שהכירו את הקסטילית. כל זה הביא את העיתון כעבור שנים אחדות לשנות כיוון ולהדפיס את חלקו הלטיני של העיתון בכתיב המבוסס על הכתיב הקסטילי (אמנם בלי שימוש בסימנים הדיאקריטיים ההיספניים), אלא שההיסטוריה מראה כי ניסיון זה לא צלח בידם. הזרע שנזרע בראשיתו של העיתון הוא שנקלט וכל מה שנדפס בלאדינו בידי יוצאי תורכיה בישראל אחרי העלייה הגדולה ועד היום, מזה למעלה מיובל שנים, ממשיך את הכתיב הפונטי שיסודותיו הונחו ב-1931 בעיתון הזה.

     מתרגם השיר שלפנינו ש. אלטאביב' הוא אחד מן הכותבים בעלי האוריינטציה ההיספנית שהוזכרה לעיל. את עקבות ההשפעה ההיספנית אנו מוצאים בצורות: desaparese (במקוםdesparese  בלאדינו), os (במקום vos),sentate  (במקום asentate), וכן volvemos ו-vuelta. אופייני לתרגום הזה הוא גם הטוהר הלקסיקלי והימנעות משימוש בביטויים עבריים. ביאליק מסיים את בתי השיר שלו בברכות העבריות המושמעות ליד השולחן לפני הקידוש של ערב שבת: "שלום עליכם, מלאכי השלום", "בואכם לשלום מלאכי השלום", "ברכוני לשלום מלאכי השלום" ו"צאתכם לשלום מלאכי השלום". היינו מצפים כי תרגום ללאדינו ישמר את הביטויים האלה במקורם, משום שיש להניח כי היו מוכרים היטב לקהל הקוראים. המתרגם בחר במקום זאת ב"A vos pas, Andjeles de pas" וכולי.

     באשר למשקל ולחריזה, אין התרגום נאמן לא לזה ולא לזו. יש להדגיש, עם זאת, כי קורא ספרדי, גם משכיל שהעברית שגורה על פיו, לא יכול היה לעמוד על המשקל שבו כתוב השיר מבלי להכיר את הנגינה (הטעמה) האשכנזית שבה הוא נכתב. נגינה זו זרה הייתה ליהודים הספרדים!

                                                            

                   

ח. נ. ביאליק

לה ריינה שבת

 

די אינסימה די לוס ארב'וליס איל סול דיסאפאריסי.

אירמאנוס, אירמאנאס, סי אוס פאריסי

אל אינקואינטרו די לה ריינה שבת סאלדרימוס!

לה סאנטה, לה בינדיג'ה דיסינדי.

אי קון אילייה, אנג'יליס, פ'ונסאדו די פאס אי די אולגאנסה

   ב'ין, ב'ין, מי ריינה!

   אה ב'וס פאס, אנג'יליס די פאס.

 

קון קאנטוס אי אוראסייוניס, ריסיב'ימוס איל שבת,

איל קוראסון יינאדו די גוזו, ב'ולב'ימוס אה קאזה;

אליי: לה מיזה אורדינאדה, לאס קאנדילאס אקלאראנדו,

טודוס לוס רינקוניס ברילייאנדו, לוזיינדו.

   שבת די פאס בינדיג'ו,

   אנג'יליס די פאס, ב'ינידוס אין פאס.

 

סינטאטי קון נוס, פורה! קון טו לוז אקלאראנוס

אונה נוג'י אי און דיאה, אי ב'ולב'י דיספואיס.

טי אונרארימוס קון פאנייוס קוב'דיסייוזוס,

קון אוראסייוניס אי קאנטוס ארמונייוזוס,

מיינטראס לוס טריס פראנסוס.

   אין אולגאנסה קומפלידה, אולגאנסה פ'יליג'י,

   בינדיזידמי קון לה פאס, אנג'יליס די לה פאס.

 

די אינסימה די לוס ארב'וליס איל סול דיסאפאריסי,

ב'יניד סאלודאר לה ריינה שבת!

סיאה טו סאלידה אין פאס, או סאנטה! או פורה!

סאב'יס? סיש דיאס איספירארימוס טו ב'ואילטה.

   אסי פור איל שבת פרוקסימו,

   אסי פור קאדה שבת.

   ב'ואיסטרה סאלידה אין פאס, אנג'יליס די לה פאס.

 

                                         טראדוסידו פור ש. אלטאביב'

 

ח"ן ביאליק

שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

 

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

הִנֵּה הִיא יוֹרֶדֶת הַקְּדוֹשָׁה, הַבְּרוּכָה,

וְעִמָּהּ מַלְאָכִים צְבָא שָׁלוֹם וּמְנוּחָה.

            בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה!

            בֹּאִי, בֹּאִי, הַמַּלְכָּה! –

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

 

קִבַּלְנוּ פְּנֵי שַׁבָּת בִּרְנָנָה וּתְפִלָּה,

הַבַּיְתָה נָשׁוּבָה, בְּלֵב מָלֵא גִילָה.

שָׁם עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, הַנֵּרוֹת יָאִירוּ,

כָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת יִזְרָחוּ, יַזְהִירוּ.

            שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

            שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

בֹּאֲכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

 

שְׁבִי, זַכָּה, עִמָּנוּ וּבְזִיוֵךְ נָא אוֹרִי

לַיְלָה וָיוֹם, אַחַר תַּעֲבֹרִי.

וַאֲנַחְנוּ נְכַבְּדֵךְ בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת,

בִּזְמִירוֹת וּתְפִלּוֹת וּבְשָׁלֹש סְעֻדּוֹת.

            וּבִמְנוּחָה שְׁלֵמָה,

            וּבִמְנוּחָה נָעֵמָה –

בָּרְכוּנוּ לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

 

הַחַמָּה מֵרֹאשׁ הָאִילָנוֹת נִסְתַּלְּקָה –

בֹּאוּ וּנְלַוֶּה אֶת-שַׁבָּת הַמַּלְכָּה.

צֵאתֵךְ לְשָׁלוֹם, הַקְּדוֹשָׁה, הַזַּכָּה –

דְּעִי, שֵׁשֶׁת יָמִים אֶל שׁוּבֵךְ נְחַכֶּה...

            כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

            כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!

 

N. H. Bialik

La Reina Shabat

 

De ensima de los arvoles el sol desaparese.

Ermanos, ermanas, si os parese

Al enkuentro de la Reina Shabat saldremos!

La Santa, la Bendicha desende,

I kon eya, Andjeles, fonsado de pas i de olgansa

Ven, ven, mi Reina!

A vos pas, Andjeles de pas.

 

Kon kantos i orasiones, resivimos el Shabat,

El korason yenado de gozo, volvemos a kaza;

Ayi: la meza ordenada, las kandelas aklarando,

Todos los rinkones briyando, luziendo.

Shabat de pas bendicho,

Andjeles de pas, venidos kon pas.

 

Sentate kon nos, Pura! kon tu luz aklaranos

Una noche i un dia, i volve despues.

Te onraremos kon panyos kovdisiozos,

Kon orasiones i kantos armoniozos,

Mientras los tres pransos.

En olgansa kumplida, olgansa feliche,

Bendezimos kon la pas, Andjeles de la pas.

 

De ensima de los arvoles el sol desparese,

Venid saludar la Reina Shabat!

Sea tu salida en pas o Santa! o Pura!

Saves? Sesh dias esperaremos tu vuelta.

Asi por el Shabat proksimo,

Asi por kada Shabat.

Vuestra salida en pas, Andjeles de la pas.

 

                                                Tradusido por S. Altabev

 

 

_________________

מבוסס על מאמר שהופיע באקי ירושלים 70 (נובמבר 2002)

ראה גם המבוא שלי ל: משה דוד גאון, פואיזיאס, מעלה אדומים, תשס"ה, עמ' 12