מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה

האודיסאה להומרוס בלאדינו

יום חג לשוחרי הלאדינו

ד"ר אבנר פרץ

יום חג הוא היום לשוחרי הלאדינו ותרבותה. הקלאסיקה שבקלאסיקה, שירתו של הומרוס "האודיסאה" מובאת היום אל היכלי הלאדינו. אנו גאים לפרסם כאן את הפרק הראשון של האודיסאה בתרגומו של משה העליון.

משה העליון כבר זיכנו בספרו המרגש "במחנות המוות" (הוצאת מכון מעלה אדומים 2000) ובו שלוש שירות מרטיטות על חוויותיו כאסיר במחנה אאושוויץ. עתה מתגלה, כי המשורר אינו מתבצר בחוויות התשתית הנוראות של נעוריו (בן שבע-עשרה היה כששולח על ידי הגרמנים מעירו שלוניקי לאאושוויץ), אלא פונה לאפיקי יצירה חדשים בשירה האפית בלאדינו. הוא השלים כתיבת פואימה תנכית גדולה "שמשון" ודרמה תנכית מעניינת "בלעם" (שתיהן נכללו בספר "בשדות מואב ופלשת", הוצאת מכון מעלה אדומים 2003).

בעידודו של כותב השורות האלה (ומתרגם יצירותיו לעברית) ניגש העליון למשימה הקלאסית המרתקת, להביא את הומרוס אל תחת כנפי הלאדינו. בהיותו בוגר גמנסיה יוונית, שגורה על פיו לא רק היוונית המודרנית אלא גם היוונית העתיקה. בבית הספר התוודע ליצירתו של הומרוס, ובשנים האחרונות שקד על הרקת האודיסאה ללאדינו. הוא השלים את המשימה האדירה הזו ועתה הוא עסוק בליטושה והגהתה.

לא כאן המקום לדון בהרחבה באיכויותיו של התרגום הזה. נציין רק כי הלשון נשמעת לו היטב וכי הוא מצליח לשמור היטב על המשקל ולעצב את טוריו של הומרוס בהקסמטר דקטילי ספניולי נאה וקולח. ההשוואה עם התרגום המילולי של הטקסט של הומרוס מאפשרת לומר את שנאמר על ידי מומחים על תרגומו העברי המעולה (בהברה אשכנזית) של טשרניחובסקי: "הוא משתדל לשמור לא רק על הדיוק המילולי של המקור, אלא גם על הסדר המקורי. כמעט כל שורה בתרגום היא תרגומה של אותה שורה במקור. בנוסף על כך שומר התרגום שמירה קפדנית על המשקל ההומרי" (דוד וייסרט, על תרגומו של שאול טשרניחובסקי, "פרוזה 31-30").

עבור שוחרי תרבות הלאדינו זוהי, כאמור, חגיגה. שוב מוגשת לנו הוכחה כי אלה שהספידו את הלאדינו והכריזו "על מותה" הקדימו מאוד לעשות זאת. מי שסבר שהלאדינו קיימת בתרבות היהודית רק בזכות הפולקלור המרהיב שלה, עשוי לגלות פעם נוספת כי לבד מפולקלור ויצירה תורנית, התקיימה לאורך כל חייה של הלאדינו ספרות יפה בעלת גוון קלאסי. עבודתו הנוכחית של העליון איננה בגדר קוריוז אלא חוליה נוספת בשרשרת היצירה הקלאסית בלאדינו, שראשית עוד לפני גירוש ספרד, המשכה במחזות תנכיים, פואמות וקופלאס מן המאה ה-16 וה-17 ובספרות ההשכלה של המאה ה-19 (תרגומיו ויצירתו המקורית של יוסף אברהם פאפו. ר' "כרם נבות", הוצאת מכון מעלה אדומים 2004).

אם ימצאו בקרב הספרדים מצנאטים (כפי שקמו לה לספרות יידיש), שיקחו עליהם את הנטל הכספי הצנוע הכרוך בהוצאה לאור של האודיסאה בתרגומו של העליון נזכה לראותה ולהתפאר בה. אחרת, נסתפק במאמץ שאנו עושים כאן להביאה לפני קהל הגולשים שוחרי הלאדינו באינטרנט.

להאזנה לקריאה אומנותית של התרגום בעברית הקישו: השמעה בעברית

להאזנה לקריאה אומנותית של התרגום בלאדינו הקישו: השמעה בלאדינו

הומרוס

Omero

האודיסיאה

LA O D I S E A

נוסח עברי

Tradusido del orijinal grego antiguo por

אבנר פרץ

Moshe 'Ha-Elion

פרק ראשון

Kapitulo 1

שִׂיחִי לִי מוּזָה אוֹדוֹת זֶה הַגֶּבֶר רַב-בִּין אֵיךְ נָדַד הוּא

Kantame, Muza, el ombre esvelto, k'estuvo errando

רַב אַחֲרֵי שֶׁרָמַס חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל טְרוֹיָה עִיר קֹדֶשׁ;

mucho, despues ke pizo la muraya la santa de Troya,

גַּם בְּעֵינָיו אֵיךְ רָאָה הוּא עָרִים וּבְרִיּוֹת לְאֵין חֵקֶר,

i vido muchas sivdades de ombres, i supo sus sensia,

מִמַּכְאוֹבוֹת אֵיךְ סָבַל עֵת נָדַד הוּא עַל רַחְבֵי-הַמַּיִם

i sufrio en su alma dolores, andando por mares,

לְהִוָּשַׁע מִשְׁתַּדֵּל וּלְהָשִׁיב עֲמִיתָיו שׁוּב הַבַּיְתָה;

de se salvar perkurando, i-en kaza trayer sus kompanyos. 5

אַךְ אֶת רֵעָיו לֹא הִצִּיל אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה כֹּה כָּמֵהַּ,

Ma no salvo sus kompanyos, malgrado ke lo dezeava,

כִּי בְּרֹב כֶּסֶל וּבְשֶׁל אִוַּלְתָּם כִּי רַבָּה נֶאֶבְדוּ הֵם.

porke a kavza de sus bovedades se depedrieron;

בִּכְסִילוּתָם הָרַבָּה אֶת פָּרָיו שֶׁלְּהֶלְיוֹס אִיפֶּרְיוֹן

bovas kriansas, las kualas los bueyes de Elios Iperion,

שָׁמָּה אָכְלוּ וְהַלָּה מְנָעָם כִּי הַבַּיְתָה יָשׁוּבוּ.

se los komieron, i el les baldo ke s'atornen en kaza.

שֶׁמֶץ מִזֹּאת נָא סַפְּרִי בְּאָזְנֵינוּ אֵלָה בַּת לְזֶאוּס.

Kontamos dioza, la ija de Zeus, un poko de esto.

הַנּוֹתָרִים שֶׁמִּמָּוֶת-פִּתְאוֹם אֶת נַפְשָׁם אָז הִצִּילוּ

Todos los otros, los ke se salvaron de la supta muerte,

שָׁם בְּבֵיתָם נִשְׁאֲרוּ נִמְלְטוּ מִנִּי יָם וּמִלְחֶמֶת;

stavan deja en sus kazas, fuyidos de mar i de gerra;

הוּא לְבַדּוֹ, שֶׁכָּמַהּ לְבֵיתוֹ, לִרְעוּתוֹ, בְּרֹב כֹּסֶף

ma solo anel, k'atornar dezeava i ver su espoza,

סָכָה דַּרְכּוֹ וְעָצְרָה זוֹ הַנִּמְפָה קָלִיפְּסוֹ בַּת יֹפִי.

lo detenia la nimfa Kalipso, la dioza ermoza,

בִּמְעָרָתָהּ הָרְחָבָה, כִּי חָשְׁקָה בּוֹ לִהְיוֹת לָהּ לְבַעַל.

en su kaverna gueka, su marido kijendo ke sea.

אַךְ בְּהַגִּיעַ הָעֵת בַּחֲלוֹף הַשָּׁנִים שֶׁהִקְצִיבוּ

Ma kuando vino el tiempo, en se suksediendo los anyos,

לוֹ הָאֵלִים לְשׁוּבוֹ, אֶל בֵּיתוֹ כִּי יֵצֵא וְיַפְלִיגָה,

ke le taksaron los diozes para ke navige a su kaza,

זֶה הַנִּצָּב בְּאִיטָקָה (אַף שָׁם בִּהְיוֹתוֹ מֻקָּף רֵעַ

ke en Itaka - estonses tambien, stando entre amigos,

עוֹד מִתְּלָאָה לֹא נִמְלַט) - רַחֲמִים אָז עָלָיו כֹּל הִרְעִיפוּ

non eskapo de sufrir - d'el los diozes se apiadaron,

רַק פּוֹסֵידוֹן לְבַדּוֹ אֶת קִצְפּוֹ עוֹד שָׁפַךְ עַל הַגֶּבֶר

todos, aparte del dio Poseidon, k'ensanyado estuvo

הָאֱלֹהִי אוֹדִיסֵאוּס עֲדֵי אֶל אַרְצוֹ הוּא הִגִּיעַ,

kontra el divin' Odiseus, fina ke yego a su tierra.

אַךְ זֶה אֶל אֶרֶץ אֶתְיוֹפִּים אֲשֶׁר כֹּה הִרְחִיקוּ לָשֶׁבֶת

Ma este dio ende los Etiopos, ke moran muy londje,

סָב וְהָלַךְ לוֹ (לִשְׁנַיִם, הַרְחֵק מֵאָדָם, נִפְלְגוּ הֵם,

s'avia yido (k'en dos se apartan, a leshos de ombres,

אֵלֶּה בִּמְקוֹם מְבוֹא שֶׁמֶשׁ וְאֵלֶּה בִּמְקוֹם בּוֹ זוֹרַחַת)

unos el sol onde s'echa, los otros onde s'alevanta)

כְּדֵי לְקַבֵּל הֶקַטוֹמְבַּת פָּרִים וְאֵלִים מְפֻטֶּמֶת,

por resivir ekatomba de bueyes i godros kodreros.

שָׁם הִתְיַשֵּׁב מִתְעַנֵּג עַל כֵּרָה; אַךְ רֵעָיו, כָּל הַיֶּתֶר,

El, stando ayi se gozava del pranso; ma los otros diozes

עַל הָאוֹלִימְפּוּס מִשְׁכַּן זֶוְס אֲזַי נוֹעֲדוּ לָעֲצֶרֶת.

al Olimpos, al palasio de Zeus, tenian adjunta.

בְּכִיר הָאֵלִים, אָב לָהֶם וְלִבְנֵי הָאָדָם, סָח הִשְׁמִיעַ:

Primo de eyos el padre avlo de los ombres i diozes;

(כִּי בְּלִבּוֹ אָז נִזְכַּר בָּאָצִיל בָּאָדָם הוּא אֵגִיסְטוֹס

porke l'avia venido al tino el novle Egistos,

שֶׁמִּיָּד בֶּן אֲגַמֶּמְנוֹן, אוֹרֶסְטֵס, הֻכָּה לְפִי חֶרֶב

k'el ijo de Agamemnon, Orestes, l'avia matado.

וּבְהִזָּכְרוֹ בּוֹ נָשָׂא אֶת דְּבָרוֹ בְּאָזְנֵי בְּנֵי-אַלְמָוֶת)

D'el s'akodrando a los imortales avlo i les disho:

"וַי, עַד כַּמָּה בְּנֵי תְּמוּתָה, בְּלִי לַחְדֹּל, הָאֵלִים יַאֲשִׁימוּ

"Guay! Kuanto stan los mortales dispostos a blamar los diozes!

וְיִתְיַמְּרוּ כִּי הַלָּלוּ מְקוֹר כָּל הָרַע וְהָרֶשַׁע,

I van diziendo k'es d'eyos ke vienen los males; ma eyos

אַךְ בְּעַצְמָם, בְּהָפֵר הַגְּזֵרָה, עַל רֹאשָׁם רַע יָמִיטוּ.

por sus maldad es ke sufren, malgrado lo k'es sentensiado.

כָּכָה אֵגִיסְטוֹס לָקַח בְּחָזְקָה אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל בֶּן אַטְרֵס,

Ansi, Egistos tomo la espoza del ijo d'Atreus,

נֶגֶד כָּל מַה שֶׁנִּגְזַר, וְהַלָּה עַל כָּל זֹאת הֵמִיתָהוּ.

kontra lo k'es sentensiado, i anel lo mato al retorno.

הוּא הֵן יָדַע כִּי יִנְחַל רַק רָעָה, כִּי עַל כָּךְ הִזְהַרְנוּהוּ

El ya savia ke mal le vendra, porke se lo dishimos,

עֵת לוֹ שִׁגַּרְנוּ אֶת הֶרְמֵס טוֹב-רֹאִי - אֶת אַרְגּוֹס הֵמִית הוּא

mandandole a Ermes, ke bien viza, el matador d' Argos,

בַּל יַהֲרֹג אֶת הַגֶּבֶר, וְאֵשֶׁת חֵיקוֹ אֶל יִקַּח לוֹ,

ke el no mate al ombre, i a su mujer ke no tome:

כִּי הִנָּקֵם יִנָּקֵם בּוֹ עַל דַּם בֶּן אַטְרֵיאוּס אוֹרֶסְטֵס

porke Orestes se va a vengar por el ijo d'Atreus,

עֵת כִּי יִגְדַּל וְעֶרְגָּה בּוֹ תִּגְאֶה אֱלֵי אֶרֶץ מוֹלֶדֶת.

kuando s'engrandesera i s'eskarinyara de su tierra.

הֶרְמֵס עַל כָּךְ הוֹדִיעָהוּ; אַךְ הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לֹא הוֹעִילָה,

Ermes ansi le avlo; ma malgrado su entision buena,

לֹא הִשְׁתַּכְנֵעַ אֵגִיסְטוֹס, עַל כֹּל אָז שִׁלֵּם הוּא בְּיֹקֶר".

no konvensio a Egistos, i agora pago el, por todo."

לוֹ אָז עָנְתָה בָּרַת-עַיִן, הֵשִׁיבָה דְּבָרֶיהָ אַתֵּנָה:

Le respondio la ke briyen sus ojos, la dioza Atena:

"שְׁמַע נָא אָבִינוּ בֶּן קְרוֹנוֹס רִאשׁוֹן לָאֵלִים מוֹשֵׁל-אֶרֶץ,

"O, muestro padre i ijo de Kronos, primer de los diozes;

הֵן בְּוַדַּאי כַּיָּאֶה לוֹ שִׁלֵּם בְּחַיָּיו זֶה הַגֶּבֶר,

seguramente valia k'el ombre akel se muriera;

לוּ גַּם כָּמוֹהוּ יֹאבְדוּ כָּל אֲשֶׁר בִּדְרָכָיו יְהַלֵּכוּ!

ke se depiedra ansi todo otro, ke aze lo mizmo!

אַךְ בִּי נִשְׂרָף לְבָבִי עַד לִמְאוֹד עַל אוֹדִיסֵס רַב-עֵרֶךְ,

Ma el korason me se kema por el talentozo Odises,

זֶה הָאֻמְלָל שֶׁהַרְחֵק-כֹּה מִכָּל אוֹהֲבָיו, יֵדַע סֵבֶל

el desgrasiado, ke londje de sus kompanyeros mal yeva,

עַל גַּבֵּי אִי מֻקַּף יָם, שֶׁעֵצִים בּוֹ רַבִּים עֲדֵי סֹבֶךְ,

en una izla entornada de aguas, kon rika arvolera,

בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל הַיָּם מִשְׁכָּנוֹ, שָׁם אֵלָה מִתְגּוֹרֶרֶת

k'es de la mar el ombligo, i ayi tiene kaza la dioza,

בַּת הִיא לְאַטְלָס אֲשֶׁר רַע יַחְרשׁ וּמְצוּלוֹת שֶׁבְּעֹמֶק

ija de Atlas, ke mal akonseja, i todas onduras

יָם הוּא מַכִּיר וְיוֹדֵעַ וּבָעַמּוּדִים שֶׁנִּשְׂגָּבוּ,

ke en la mar las konose, i el los pilares los altos,

אֵלֶּה אֲשֶׁר בְּכֹחָם לְהַפְרִיד בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

k'azen k'el sielo aparte este de la tierra, detiene.

בָּם בִּזְרוֹעוֹ הוּא תּוֹמֵךְ. וּבִתּוֹ בָּאֻמְלָל מַחֲזֶקֶת

I yir no desha su ija al povre, ke yora, i todo

וְכָל הָעֵת בְּמִלִּים מְתוּקוֹת שֶׁשּׁוֹלָל יוֹלִיכוּהוּ,

el tiempo lo enfechiza kon dulses i enganyadores

בְּכִשּׁוּפִים תְּסוֹבֵב, כִּי יִשְׁכַּח אֶת אַרְצוֹ, אַךְ אוֹדִיסֵס

biervos, para ke d'Itaka s'ulvide; i Odises k'el fumo

שֶׁיַּעֲרֹג אַךְ לִרְאוֹת אֲפִלּוּ רַק תִּמְרָה מִתְאַבֶּכֶת

ver se alsar de su tierra, i sea de londje, dezea,

שָׁמָּה מִקַּצְוֵי מוֹלֶדֶת, לָמוּת אָז יוּכַל; בֶּן-אוֹלִימְפּוּס

kiere muerirse. I tu, Olimpiano, no te apiadas?

לָמָּה רַחֵם לֹא תּוּכַל? לֹא זָבַח לִכְבוֹדְךָ אוֹדִיסֵאוּס

Non es Odises ke te onoro i te izo ofrendas,

אֵצֶל סְפִינוֹת הָאַרְגָּאִים עוֹלוֹת, עַל אַדְמַת אֶרֶץ טְרוֹיָה

serka las naves de los Argeos en la tierra de Troya,

הָאֲרֻכָּה? לָמָּה זֵוְס תִּתְעַמֵּר בּוֹ וְזַעַם תָּעִירָה?

la larga? Zeus, de ke kontra el stas tu tan eresido?

לָהּ אֲז עָנָה זֵוְס מָרָיו הַחוֹפֵן עֲנָנִים וְהִשְׁמִיעַ:

Arrespondiendole Zeus, k'akoje las nuves, le disho:

"אֵיזוֹ אִמְרָה נִזְרְקָה-אַךְ, בִּתִּי, מִבֵּין גֶּדֶר שִׁנַּיִךְ?

"De tu bariera de dientes ke dicha salio, ija mia?

אֵיךְ זֶה לִשְׁכֹּחַ אוּכַל פֹּה אֶת הָאֱלֹהִי אוֹדִיסֵאוּס?

Komo del tino me puede salir el divino Odises,

זֶה שֶׁעָלָה בִּתְבוּנָה עַל כָּל בְּנֵי תְּמוּתָה וְהִצְלִיחַ

ke depaso a todos los mortales en sensia, i izo

בְּמַתְּנוֹתָיו לְחַלּוֹת בְּנֵי אַלְמָוֶת שׁוֹכְנֵי הָרָקִיעַ?

donos a los imortales, ke moran en los sielos largos?

אַךְ פּוֹסֵידוֹן הַמַּרְעִישׁ וּמַרְעִיד עֲדֵי חִיל אֶת הָאָרֶץ

Ma Poseidon, el ke aze la tierra temblar, kontunea

מִזַּעֲמוֹ לֹא יֶחְדַּל-כְּלָל עַל עֵין הַקִּיקְלוֹפּ שֶׁעִוֵּר הוּא,

a star en sanya, a kavza del Kiklop, k'el le siego el ojo,

עֵין פּוֹלִיפֵמוּס אֲשֶׁר כִּשְׁוֵה עֵרֶךְ לְאֵל הוּא, רַב כֹּחַ,

de Polífemos k'igual es a dio, i su fuersa es grande

עַל הַקִּיקְלוֹפִּים כֻּלָּם רַב כֹּחוֹ; וְהַנִּמְפָה, זוֹ טוּסָה,

mas ke de todos los otros Kíklopos; la nimfa Toosa,

בַּת לְפוֹרְקִיס, יְלָדַתְהוּ; נִפְרֶשֶׂת עַל רַחֲבֵי יָם גַּעַשׁ

ija de Forkis, anel lo pario, ke de l'alborotada

זוֹ מַמְלַכְתָּהּ, וּבְתוֹךְ מְעָרָה נִרְחָבָה נִזְדַּוְּגָה הִיא

mar es la reyna, i tuvo kontakto en una kaverna

לְפּוֹסֵידוֹן, וְהַלָּה, הַמַּרְעִיד מוֹסְדֵי כֹּל, אֶת אוֹדִיסֵס

kon Poseidon. El, ke aze la tierra temblar, no lo mata

לֹא יַהֲרֹג, רַק לָרֹחַק לִנְדֹּד עַל פְּנֵי אֶרֶץ יַתְעֵהוּ.

a Odiseus, ma leshos lo aze errar de su tierra.

אַךְ הִתְכַּנְּסוּ נָא וּבוֹאוּ, יַחְדָּו נִוָּעֵץ וְנָדוּנָה

Ama venid, los k'estamos aki mos akonsejaremos

עַל שִׁיבָתוֹ אֶל בֵּיתוֹ; וְהַלָּה, פּוֹסֵידוֹן, מִן הַזַּעַם

komo va ser su retorno. I el, Poseidon, de su ravia

אָז יֵרָגַע, לֹא יוּכַל לַעֲמֹד בְּשׁוּם דֶּרֶךְ וְאֹפֶן

va a kalmarse, porke no puedra en ninguna manera

נֶגֶד רְצוֹן הָאֵלִים, שֶׁלִּחְיוֹת עֲדֵי עַד יַאֲרִיכוּ!"

star kontra la veluntad de los diozes, ke biven por siempre."

לוֹ אָז עָנְתָה וְהֵשִׁיבָה אֵלָה בָּרַת עַיִן, אַתֵּנָה:

Le respondio la ke briyen sus ojos, la dioza Atena:

"שְׁמַע לִי אָבִינוּ, בֶּן קְרוֹנוֹס, רִאשׁוֹן לָאֵלִים מוֹשֵׁל אֶרֶץ,

"O, muestro padre i ijo de Kronos, primer de los diozes;

אִם בֶּאֱמֶת יֶעֱרַב לָאֵלִים הַבְּרוּכִים כִּי אוֹדִיסֵס

si en verdad esto es ke les plaze a los diozes bendichos,

זֶה רַב-הַבִּין יַחֲזֹר אֶל בֵּיתוֹ בִּמְהֵרָה וְיָשוּבָה

ke Odiseus, el muy meoyudo, a su kaza torne,

אָז לַשָּׁלִיחַ הַקַּל, לְהֵרְמֵס הַמָּהִיר הוֹרֵג אַרְגּוֹס,

al mesajero lijero, a Ermes, matador de Argos,

קְרָא וְנִשְׁלַח לְאוֹגִיגְיָה הָאִי וּלְשָׁם נוֹעִידֵהוּ

a Ogigia, la izla, ven i lo mandemos, afin ke

כִּי אֶל הַנִּמְפָה, יֹאמַר, זוֹ יְפַת הַתַּלְתַּל מַה נִגְזַר פֹּה:

dig'a la nimfa, kon los lindos bukles, lo ke es fiksado:

בָּאָה הָעֵת הַיְּעוּדָה לְשׁוּב הָאַמִּיץ, אוֹדִיסֵאוּס.

vino la ora de la atornada del brav' Odiseus.

וְאָנֹכִי לְאִיטָקָה אֵלֵךְ וְאֶת בְּנוֹ אֲחַזֵּקָה,

I yo, vo yir a Itaka afin de pushar a su ijo,

כֹּחַ אֶטַּע בְּלִבּוֹ גַּם אֶדְאַג כִּי רוּחוֹ יְאַמֵּץ נָא

i de meterle la fuersa en su korason i su alma,

אֶת הָאֲכָאִים יִכְנֹס, אֶת יְפֵי הַשֵּׂעָר, לָעֲצֶרֶת,

de los Ahayos, kon lindos kaveyos, d'azer asamblea,

לַחֲתָנִים יְדַבֵּר הוּא, אֲשֶׁר לִבְלִי קֵץ עוֹרְכִים זֶבַח

i de avlar a los novios, ke sin fin estan degoyando

וְשׁוֹחֲטִים שָׁם עִזִּים וּפָרִים אֲבוּסִים כִּבְדֵי רֶגֶל,

las kavras godras, i los bueyes k'arastan sus pies pezgados.

וַאֲשַׁלְּחֵהוּ אֶל סְפַּרְטָה וּלְפִילוֹס בְּחוֹל-רַב-טוֹבֶלֶת,

I vo mandarlo a Sparta i a Pilos, la muy arenoza,

כִּי עַל אָבִיו הַיָּקָר-כֹּה יַחְקֹר אִם שְׁמוּעוֹת כְּבָר הִגִּיעוּ

por peskuzar por su padre kerido, si ay novedades

בִּדְבַר שׁוּבוֹ, וְיִהְיֶה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם טוֹב בָּאָרֶץ".

de su retorno, para ke le salga ansi buena fama."

כָּכָה דִּבְּרָה וַתִּנְעַל סַנְדְּלֵי-פָּז שֶׁלָּהּ לְרַגְלֶיהָ

Esto diziendo metio a sus pies sus ermozos sandales,

הַמְּצֻפִּים בְּאַמְבְּרוֹזְיָה, שֶׁעַל גַּבֵּי יָם וְיַבֶּשֶׁת

d'oro i ambrozia, ke sovre la likida mar i la tierra

לַמֶּרְחַקִּים יִשָּׂאוּהָ קְלִילָה כְּמוֹ עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ.

larga la yevan, liviana ansi ke el soplo del ayre.

אֶת הַחֲנִית אָחֲזָה הַמְּחֻפָּה בִּקְצוֹתֶיהָ בִּבְּרוֹנְזָה.

La rezia lansa aferro, la entornada kon puntas de bronzo,

זוֹ הַגְּדוֹלָה רַבַּת כֹּבֶד, בְּזַעַם תָּעִיר עַל אוֹיְבֶיהָ,

100

grande, pezgada i rezia, kon eya sumete en su sanya,

בָּהּ גַּם תַּכְרִיעַ טוּרֵי גִּבּוֹרִים בַּת לְאָב אַדִּיר-כֹּחַ.

rangos de ombres eroes, la ija del padre potente.

חִישׁ מִהֲרָה הִיא לָרֶדֶת מִמְּרוֹם הָאוֹלִימְפּוּס, וּלְמַטָּה

Presto abasho de las simas d'Olimpos, i a la morada

נֹכַח בֵּיתוֹ שֶׁל אוֹדִיסֵס, אָצִיל-בָּאָדָם, מוּל הַפֶּתַח

se aparo d'Odiseus, el novle, al lado la puerta,

שֶׁל הֶחָצֵר, עַל הַסַּף, שָׁם נִצְּבָה, הַחֲנִית בְּיָדֶיהָ;

serka el umbral del kortijo; la lansa de bronzo en su palma,

תֹּאַר פָּנֶיהָ כְּמֶנְטֵס הָאִישׁ הַמּוֹלֵךְ עַל טָפִיִּים.

105

asemejava a Mentes, ke reyna sovre los Tafios.

שָׁם חֲתָנִים יְהִירִים רָאֲתָה מְטִילִים צְרוֹרוֹת אֶבֶן,

Vido ayi a los novios gavientos; djugando piedrikas

כָּךְ אֶת זְמַנָּם מְבַלִּים בְּמִשְׂחָק אֶל מוּל דֶּלֶת הַבַּיִת,

stavan estonses, pasando la ora delantre las puertas,

עֵת יְשׁוּבִים עַל עוֹרוֹת שֶׁל פָּרִים שֶׁשְּׁחָטוּם עוֹד מִקֹּדֶם.

stando asentados enriva de kueros de bueyes, ke eyos

וּמְשָׁרְתִים קַלֵּי רֶגֶל עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְהַצִּיעַ

los degoyaron. I mosos lijeros los stavan serviendo,

אֵלֶּה בְּאַמְפוֹרוֹת, יַיִן בְּמַיִם מָהוּל, וְהַלָּלוּ

110

unos en anforas vino kon agua stavan meleskando,

עַל שֻׁלְחָנוֹת יִשְׁקְדוּ לְמָרְקָם בִּסְפוֹגִים טְבוּלֵי מַיִם;

otros las mezas las arresentavan, i las alimpiavan

עוֹד אֲחֵרִים נִצָּבִים וּנְתָחִים שֶׁל בָּשָׂר שָׁם יַגִּישׁוּ.

kon spondjas emburakadas, i otros karne despartian.

בָּהּ רִאשׁוֹנָה טֶלֶמָכוֹס, הִבְחִין, הַדּוֹמֶה בְּמַרְאֵהוּ

Primo la vido Telemahos, ke a un dio asemeja,

לְאֵל, בֵּינוֹת חֲתָנִים, נֶעֱצָב עַד לִמְאוֹד, עֲגוּם סֵבֶר.

visto ke entre los novios estava asentado muy triste,

הוּא בְּאָבִיו יֶהֱגֶה, מָה יִהְיֶה אִם לְפֶתַע יוֹפִיעַ,

115

i él pensav'a su padre kerido, k'en supto si iya

אֵיךְ מִן הַבַּיִת יַרְחִיק חֲתָנִים, יְפִיצֵם לְכָל רוּחַ.

apareser, a los novios en toda la kaza los iya

אֵיךְ אֶת כְּבוֹדוֹ יַחֲזִיר, שׁוּב יִמְשֹׁל בִּנְכָסָיו כְּמִקֶּדֶם.

a esparzer, i onrado seria, i patron de sus bienes.

בֵּין חֲתָנִים כָּךְ יָשׁוּב וְשָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת,

Entre los novios estando asentado, pensando, la vido

הוּא בְּאַתֵּנָה הִבְחִין וְהַיְשֵׁר אֶל הַפֶּתַח נִגַּשׁ הוּא,

el a Atena; derecho se fue a la entrada, indinyado

כַּעַס בּוֹ עַל כִּי אִישׁ זָר יֵאָלֵץ לְהַמְתִּין מוּל הַפֶּתַח.

120

ke un ajeno aspere tan mucho a las puertas; de eya

חָשׁ וְאֵלֶיהָ קָרַב וְאָחַז בְּיָדָהּ, אֶת הַנֶּשֶׁק

se aserko, l'aferro por la mano, su lansa de bronzo

הוּא מִיָּדֶיהָ נָטַל אָז וְאִמְרֵי-כָּנָף לָהּ הִשְׁמִיעַ:

se la tomo, i le disho avlando kon biervos bulantes:

"תְּבוֹאֲךָ הַבְּרָכָה, תְּכֻבַּד פֹּה הַזָּר בְּבוֹאֶךָ!

"Yo te saludo, ajeno! Seras bien tratado; despues ke

קֹדֶם תֵּיטִיב אֶת לִבְּךָ, אַחַר כָּךְ, מַה תֶּחְסַר, תּוֹדִיעֵנוּ".

vas a skapar la komida, mos vas a kontar ke te prime."

כָּכָה אָמַר וְצָעַד וְאַחֲרָיו תִּפְסַע פַּלַס-אַתֵּנָה.

125

Disho ansi i avanso, i Atena Palas lo seguia.

עֵת תּוֹךְ הַבַּיִת הָרָם נִמְצְאוּ לְבַדָּם אָז הַשְּׁנַיִם,

Kuando los dos se toparon adientro de la kaza alta,

אֶת הַחֲנִית שֶׁנָּשָׂא, הוּא הִשְׁעִין עַל עַמּוּד שֶׁמִּנֶּגֶד

la lansa, ke karreava, arrimo a la alta kolona

אֶל תּוֹךְ תֵּבָה הֲדוּרָה בָּהּ רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שָׁם כְּבָר נָחוּ,

en una kasha bien echa, en eya avia muchas otras

הֵן חֲנִיתוֹת שֶׁל הַגֶּבֶר הָעַז בַּגְּבָרִים אוֹדִיסֵאוּס.

lansas, ke apartenian al muy korajoz' Odiseus.

אָז הוֹשִׁיבָהּ עַל גַּב כֵּס רַב-הִדּוּר וּבְאָרִיג בַּד חִפָּהוֹ,

130

Lo asento en una siya ovrada kon arte, kon panyo

לִמְרַגְּלוֹתֶיהָ דַּרְגָּשׁ שָׂם, עָלָיו כַּפּוֹתֶיהָ תַּנִּיחַ,

la kuvrio, i un bankito para los pies metio debasho.

וּלְיָדָהּ כֵּס נָאֶה עֲבוּרוֹ הוּא הִצִּיב אֶל מִנֶּגֶד,

Serka de eya metio para si una siya ermoza,

שָׁמָּה, הַרְחֵק מִכָּל יֶתֶר רַבֵּי יָהֳרָה, בַּל יַטְרִידוּ

londje de todos, para ke del ruido de los altiguozos

הַחֲתָנִים בִּשְׁאוֹנָם אֶת הַזָּר וְאָכְלוֹ אַל יַמְאִיסוּ,

novios n'aferre el ajeno desgusto, i piedra la gana,

וּכְדֵי לִשְׁאֹל וְלַחְקֹר עַל אָבִיו הַשָּׁרוּי לוֹ בָּרֹחַק.

135

i para le preguntar por su padre, ke londje estava.

בָּאָה שִׁפְחָה וְכַד-פָּז הֵבִיאָה לִנְטִילַת יָדַיִם,

Trusho una sierva alora agua para manos, en djarro

תּוֹךְ אַגַּן כֶּסֶף יָצְקָה, עֲבוּרָם לִרְחִיצָה, אֶת הַמַּיִם.

d'oro, i sovre un lagen de plata la vazio para k'eyos

עַל גַּב שֻׁלְחָן מְצֻחְצָח וּמַבְהִיק שֶׁמּוּלָם הִיא הִצִּיבָה,

se laven, i serka d'eyos travo una meza lustrada.

לֶחֶם חִטָּה אָז נָתְנָה הַכְּבוּדָה, זוֹ סוֹכֶנֶת הַבַּיִת,

I pan de trigo trusho i servio la novle ekononoma,

עִם תַּבְשִׁילִים מְרֻבִּים מִכָּל מַה שֶׁמָּצוּי בְּכֵלֶיהָ.

140

i abondantes komeres, d'akeyos ke eya tenia.

אָז הַמֶּלְצַר הִתְרוֹמֵם וְעַל גַּב צַלָּחוֹת הוּא הִצִּיעַ

Alevanto un garson i aneyos servio platos yenos

שֶׁפַע בְּשָׂרִים וּגְבִיעִים שֶׁל זָהָב אֶל צִדָּם הוּא הִנִּיחַ;

de varias karnes, i kopos de oro pozo a sus lado;

יַיִן יָצַק אֶל תּוֹכָם הַמּוֹזֵג שֶׁקָּרַב וְהִגִּיעַ.

i los enchia kon vino un moso, ke iya-venia.

הַחֲתָנִים הַיְּהִירִים אוֹ אָז פְּנִימָה הִגִּיעוּ לָשֶׁבֶת,

I eg, los novios gavientos entraron. Pues se asentaron,

עַל כֻּרְסָאוֹת הִתְרַוְּחוּ, הֲדוּרוֹת וּגְבוֹהוֹת-הַמִּשְׁעֶנֶת.

145

todos en rangos de komodas siyas i d'altas poltronas;

וְכָרוֹזוֹת אָז הִגִּיעוּ וְעַל יְדֵיהֶם יָצְקוּ מַיִם,

i pregoneros aneyos agua en sus manos echavan,

וְהַשְּׁפָחוֹת כִּכְּרוֹת לֶחֶם מְלוֹא טֶנֶא מָסְרוּ וְהִקְרִיבוּ.

i servideras kanistros kon panes de trigo servian,

גַּם הַנְּעָרִים הַמְּשָׁרְתִים מַשְׁקָאוֹת לִמְלֹא כַּד שָׁם הִגִּישׁוּ.

i mosos kon beveraje los djarros enteros enchian.

אֶת יְדֵיהֶם אָז שָׁלְחוּ חֲתָנִים אֶל מוּל פְּנֵי הַתִּקְרֹבֶת.

I a las komidas ofridas tendian los novios sus manos.

וְאַחַר כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁפִּטְּמוּ קֵבָתָם וְהִשְׂבִּיעוּ,

150

Pues, kuando i de komer i bever eyos se afartaron,

לִבּוֹתֵיהֶם הֵם הִפְנוּ אֶל דְּבָרִים אֲחֵרִים וְהֵחֵלּוּ

sus korasones se les konchentraron, i en otras kozas,

לְהִתְעַנֵּג עַל שִׁירָה וּמְחוֹלוֹת שֶׁמִּשְׁתֶּה כֹּה יַנְעִימוּ.

kantes i bayles, los kualos son los ornamientos del.pranso.

וְהַכָּרוֹז בְּיַד פֶמְיוֹס שָׂם לִירָה נָאָה וְהִנִּיחַ,

Un pregonero metio una lira ermoza en las manos

לַחֲתָנִים נֶאֱלַץ אָז הַלָּה בְּשִׁירָה שָׁם לִפְצֹחַ.

de Femios, ke kontra su veluntad el kantava a los novios.

בְּהָחִילוֹ לְנַגֵּן אֶת קוֹלוֹ הֶעָרֵב הוּא הִשְׁמִיעַ.

155

I empesando a tanyer, el kanto kon su boz melodioza.

אַךְ טֶלֶמָכוֹס דִּבֵּר אֶל אַתֵּנָה בָּרַת הָעֵינַיִם

Ma Telemahos avlo a Atena, ke briyen sus ojos,

בְּהַקְרִיבוֹ אֶת רֹאשׁוֹ לָהּ, לְבַל אֲחֵרִים יִשְׁמְעוּהוּ:

en aserkando su testa, afin ke los otros no oygan:

"הֲתֶאֱנַף בִּי, נָכְרִי כֹּה חָבִיב, עַל דְּבָרִים שֶׁאַשְׁמִיעַ?

"Karo ajeno, te ensanyaras de lo ke vo dizirte?

זֶהוּ כָּל מַה שֶׁאוֹתָם מַעֲסִיק - שִׁיר וְלַחַן הַלִּירָה.

Esto es ke les emporta, tanyer a la lira i kantes.

עַד מַה יֵקַל עֲלֵיהֶם - לְכַלּוֹת הוֹן אַחֵר בְּלִי כָּל עֹנֶשׁ,

160

Fachile es, porke sin punision el bien d'un otro komen,

שֶׁל-זֶה אֲשֶׁר עַצְמוֹתָיו הַלְּבָנוֹת נִרְקָבוֹת בְּמוֹ גֶּשֶׁם

d'uno ke los guesos blankos s'estan pudriendo de luvia

בַּיַּבָּשָׁה, אוֹ אוּלַי סַעֲרַת הַגַּלִּים מְטַלְטֶלֶת.

sovre lo seko, o bien en las ondas s'estan kuneando.

אַךְ לוּ-הָיָה הוּא חוֹזֵר וּמַרְאֶה שׁוּב פָּנָיו בְּאִיטָקָה,

Ma si un dia anel lo verian tornar a Itaka,

אוֹ-אָז הִרְבּוּ לְפַלֵּל כִּי תִּגְדַּל בָּם זְרִיזוּת הָרַגְלַיִם

eyos devrian rogar de tener mas prestez en los pies, ke

רַב מֵאֲשֶׁר כִּי יִרְבֶּה רְכוּשָׁם בְּזָהָב וּבְבֶגֶד.

165

mucho mas rikos ser, i tener oro i vestimienta.

אֲבָל לְבִישׁ מַזָּלוֹ הוּא אָבַד וְאֵינֶנּוּ, וְלָנוּ

Ma el agora, por su mala suerte, murio i ninguno,

אֵין בֵּין הַחַיִּים בָּעוֹלָם מִי שֶׁנִּחוּמִים פֹּה יַשְׁמִיעַ

de los ke biven al mundo no mos afalaga diziendo,

בְּהַגִּידוֹ כִּי יָשׁוּב; כְּבָר חָלַף יוֹם שׁוּבוֹ וְאֵינֶנּוּ!

ke el atras va venir. Ya se fue el dia de su retorno!

אַךְ בּוֹא אַתָּה וֶאֱמֹר לִי, דַּבֵּר נְכוֹחָה וְהַגִּידָה

Ma ven i kontame esto, i dimelo exaktamente:

אֵי מִזֶּה בָּאתָ וּמִי הוּא עַמְּךָ, אֵי הָעִיר בָּהּ נוֹלַדְתָּ?

D'onde tu sos, de ke djente? En kuala sivdad tu nasites?

אֵיזוֹ סְפִינָה הֱבִיאַתְךָ אֱמֹר לִי וּמִי מַלָּחֶיהָ,

171

Kon ke navio venites; i los marineros, komodo

אֵיךְ לְאִיטָקָה הִסִּיעוּ אוֹתְךָ, מִי לִהְיוֹת מִתְיַמְּרִים הֵם?

a Itaka te trusheron? I kien pretenden ke som eyos?

יַעַן אֵינִי מְדַמֶּה כִּי בָּרֶגֶל עָשִׂיתָ דַּרְכֶּךָ.

Porke no me imajino, k'a pie tu aki arrivates.

וּבֶאֱמֶת, נָא אֱמֹר, מִי אַתָּה וְאֵדַע זֹאת לָבֶטַח,

Dimelo esto en verdad, para ke por seguro lo sepa,

הַאִם זָר בָּא מִקָּרוֹב, אוֹ אוּלַי לְאָבִי הִנְּךָ רֵעַ?

175

si sos un muevo venido, o sos de mi padre un amigo,

יַעַן רַבּוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֶל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ הִגִּיעוּ,

por k'eran muchos los ombres ke a muestra kaza venian,

הוּא גַּם אָהַב עַד לִמְאוֹד לְהַקְבִּיל בְּבֵיתוֹ פְּנֵי אוֹרֵחַ".

porke i anel le plazia d'ospitalizar kombidados."

לוֹ אֲמָרֶיהָ הֵשִׁיבָה אַתֵּנָה בָּרַת הָעֵינַיִם:

Le respondio la ke briyen sus ojos, la dioza Atena:

"טוֹב. בְּאָזְנֶיךָ אֱמֶת וּדְבָרִים נְכוֹחִים אֲסַפֵּרָה.

"Bueno, yo prechizamente las kozas te vo a kontarlas.

מֶנְטֵס אֲנִי, זֹאת אַגִּיד, הַנָּבוֹן, הוּא בֵּן לְאַנְכִילֵאוֹס,

180

Mentes so yo, te lo digo, el ijo d'Anhialos, el savio,

מֶלֶךְ אֲנִי, עַל טָפִיִּים מוֹשֵׁל, יוֹרְדֵי יָם רַבֵּי-דַּעַת.

se el rey de los Tafianos, ke son marineros kapaches.

בָּאתִי עַתָּה בַּסְּפִינָה אֲשֶׁר לִי, וְרֵעַי יְלַוּוּנִי,

Vine agora aki kon mi nave i mis kompanyeros,

דֶּרֶךְ יָם אֹפֶל פָּנַי אֶל טֶמֶסָה, שְׂפַת-לַעַז דּוֹבֶרֶת,

yendo por la skura mar a Temesa, onde estranya lingua

שָׁמָּה נְחשֶׁת לִקְנוֹת בְּבַרְזֶל מִתְנוֹצֵץ שֶׁהֵבֵאתִי.

avlan, para merkar kovre; i fierro lumbrozo por kargo

וּסְפִינָתִי תַּעֲגֹן לֹא בְּכָאן, בַּמֶּרְחָק הִיא עוֹגֶנֶת,

185

tengo. Mi nave sta leshos de esta sivdad, sta al porto

בִּנְמֵלָהּ שֶׁל רֶתְרוֹן מוּל מִתְלוֹל שֶׁל נֵיוֹן כְּסוּי הַיַּעַר.

de Reitron, al kavo de la kuesta del arvoleado

וְהִנְנוּ יְדִידִים, כַּאֲשֶׁר גַּם הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ

Neyon. I semos amigos, dizimos, komo muestros padres

אָז בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים, אִם תֹּאבֶה אֲזַי שְׁאַל פִּי לָאֶרְטֵס,

eran al tiempo, i va, si tu kieres, pregunta a Laertes,

זֶה הַגִּבּוֹר הַקָּשִׁישׁ שֶׁאוֹמְרִים כִּי חָדַל מִבּוֹא הֵנָּה

el aedado eroe, ke dizen ke mas el no viene

אַךְ בַּמֶּרְחָק בַּשָּׂדוֹת שָׁם יָגוּר וְיִשָּׂא הוּא בַּסֵּבֶל,

a la sivdad, ma ke londje a los kampos sta males yevando,

עִם מְשָׁרֶתֶת זְקֵנָה זוֹ אֲשֶׁר מְזוֹנוֹ וּמַשְׁקֵהוּ

191

kon una vieja muchacha, la kuala karrea komida

לוֹ תַּעֲרֹךְ וְתַגִּישׁ עֵת לֵאוּת אֲבָרָיו שָׁם תּוֹקֶפֶת,

i beveraje, kuando la kanseria aferra sus miembros,

כִּי בְּרֹב קֹשִׁי נִגְרָר הוּא אֵי פֹּה וְאֵי שָׁמָּה בַּכֶּרֶם.

pues ke kon pena s'arrasta de aki ayi en su vinya.

בָּאתִי עַתָּה כִּי שָׁמַעְתִּי: לִבְסוֹף לְבֵיתוֹ שָׁב אָבִיךָ,

Vine agora; porke yo oyi k'a su kaza tu padre

אַךְ הָאֵלִים, כָּךְ נִרְאֶה-לִי בַּדֶּרֶךְ פִּתְאוֹם עֲצָרוּהוּ.

195

ya atorno; ma los diozes, parese, al kamino l'arrestan.

הָאֱלֹהִי אוֹדִיסֵאוּס לֹא מִן הָעוֹלָם הִסְתַּלֵּק הוּא,

Porke dainda el divin' Odiseus no se fue del mundo,

כִּי חַי הִנּוֹ עוֹד וְנִמְצָא עַל אִי הַמֻּקָּף מִכָּל עֵבֶר

ma bivo sta i se topa, en una izla entornada

מַיִם, בְּלֵב יָם נִרְחָב, שָׁם פְּרָאִים רְשָׁעִים יֹאחֲזוּהוּ

d'agua en las largas mares, en manos de ombres salvajes,

בְּעַל כָּרְחוֹ בּוֹ יַחְזִיקוּ הַלָּלוּ, לָצֵאת לֹא יִתְנוּהוּ.

malos, ke kontra de su veluntad lo estan detenyendo.

אַךְ אֶנָּבֵא נָא לְךָ כָּאן אֶת מַה שֶׁגִּלּוּ לִי וְשָׂמוּ

200

Ma yo agora vo profetizarte, segun ke lo meten

בְּתוֹךְ לִבִּי בְּנִי אַלְמָוֶת, אֵלִים אַדִּירִים, וּסְבוּרַנִי

los imortales en mi korason, i ke kreo k'ansina

כִּי נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּבִיא כְּלָל אֵינֶנִּי,

es ke va ser, mizmo ke endevino no se, ni los sinyos

נַחַשׁ עוֹפוֹת לֹא אֵדַע: דַע, הַרְחֵק מֵאַרְצוֹ יִתְעַכֵּב הוּא,

se de las aves: no por mucho tiempo leshos de su tierra

אַךְ אִם בְּכֶבֶל וּבַאֲזִקִּים יִכְפְּתוּ, יִכְבְּלוּהוּ,

se va kedar; mizmo si kon kadenas va star el atado,

דֶּרֶךְ יִמְצָא לַחֲזֹר, כִּי אִישׁ רַב תּוּשִׁיָּה וְעָרוּם הוּא.

205

el topara komo venir atras, porke es muy esvelto.

בּוֹא וְהַגֵּד לִי עַתָּה, נְכוֹנָה בְּאָזְנַי הוֹדִיעֵנִי:

Ma ven i dime agora, i kontame prechizamente,

הֲבֶאֱמֶת וּבְתָמִים אָמְנָם בֵּן הִנְּךָ לְאוֹדִיסֵאוּס?

si es verdad, ke tu mizmo el ijo sos de Odiseus.

כִּי זוּג עֵינֶיךָ אָמְנָם, הַיָּפוֹת, וְרֹאשְׁךָ-זֶה, דּוֹמִים הֵם

Mucho tus ojos ermozos i tu kavesa, semejantes

לִשְׁתֵּי עֵינָיו וְרֹאשׁוֹ; בֶּעָבָר תְּדִירוֹת הִתְרָאֵינוּ

son a los suyos; i al tiempo akorruto enkontros tuvimos,

טֶרֶם לִטְרוֹיָה יַפְלִיג, כִּי לְשָׁם הַטּוֹבִים בֵּין אַרְגֵּאִים

210

antes ke el para Troya partio, porke ayi los mijores

שָׁטוּ בַּיָּם בַּסְּפִינוֹת, אֵלֶּה הַמְעֻגָּלוֹת, וְהִפְלִיגוּ.

de los Argeos se fueron kon las naves redondeadas;

אֶת אוֹדִיסֵאוּס מֵאָז לֹא רָאִיתִי וְהוּא לֹא רָאַנִי".

a Odiseus d'estonses no vide i el no me vido."

לָהּ טֶלֶמָכוֹס הֵשִׁיב, זֶה הָאִישׁ הַנָּבוֹן, וְעָנָה לָהּ:

Le respondio Telemahos, el savio, aneya, i disho:

"הֵן כַּמּוּבָן, הַנָּכְרִי, אֶת דְּבָרִי, דְּבַר אֱמֶת פֹּה אַגִּידָה,

"Seguramente, ajeno, toda la verdad vo dizirte.

כִּי הִנְנִי בְּנוֹ, אִמִּי, לִי אָמְרָה וְסִפְּרָה, אַךְ לָבֶטַח,

215

Ke se su ijo mi madre, me disho, ma en todo kavzo

דַּעַת דָּבָר אֶל נָכוֹן לֹא יָדַעְתִּי, אֵין אִישׁ הַיּוֹדֵעַ

yo no lo se; porke kien es su padre, ninguno no save.

מִיהוּ אָבִיו; אַךְ מַה טּוֹב, לוּ הָיִיתִי, אֲהָהּ, בֵּן לְגֶבֶר

O, kuanto bueno seria si yo fuera el ijo d'un ombre

שֶׁלְּהַזְקִין, כֹּה אוּשַׁר הוּא עֲלֵי נַחְלָתוֹ עֲדֵי כֶּלַח!

aventurado, ke en sus ariendas s'enviejeseria!

אַךְ אִם לָדַעַת תֹּאבֶה פֹּה, אֲהָהּ, בֵּן לַגֶּבֶר הִנֶּנִּי

Ama, el mas desgrasiado de todos los ombres, la djente

זֶה שֶׁאֻמְלָל מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם בָּעוֹלָם, כָּךְ יַגִּידוּ".

dizen k'a mi me nasio, una vez ke m'estas demandando."

לוֹ אֲמָרֶיהָ תַּשִּׁיב זוֹ בָּרַת הָעֵינַיִם , אַתֵּנָה:

221

Le respondio la ke briyen sus ojos, la dioza Atena:

הֵן בְּוַדַּאי הָאֵלִים לֹא יִחוּס שֶׁכָּזֶה הֶעֱנִיקוּ

"No te taksaron, seguro, los diozes linaje sin nombre

בְּלִי כָּל כָּבוֹד לֶעָתִיד, בְּנָתְנָם בֵּן זֶה לְפֶּנֶלוֹפֶּה.

al avenir, porke tal ke tu sos te pario Penelopa.

בּוֹא וְהַגֵּד לִי עַתָּה, נְכוֹנָה בְּאָזְנַי הוֹדִיעֵנִי:

Ma ven i dime agora, i kontame prechizamente:

מַה הַמִּשְׁתֶּה הַלָּזֶה, וְכָל זֶה הֶהָמוֹן, מַה מוֹעִיל בּוֹ?

225

k'es este pranso, i esta djentoria? Para ke te prime?

הַאִם זֶה חַג? חֲתֻנָּה? כִּי לֹא זֶבַח רֵעִים הוּא, נִרְאֶה לִי.

Es una fiesta, o boda? Porke un kombite d'amigos

וְעוֹד נִדְמֶה לִי, הַלָּלוּ, בְּרֹב יָהֳרָה נוֹהֲגִים הֵם

non es, i a mi me parese, ke kon gaava se komportan,

וּמְמַלְּאִים אֶת הַבַּיִת שָׁאוֹן, אִישׁ מַשְׂכִּיל לוּ הִגִּיעַ

los ke en la kaza fiestan. Se indinyaria un savio

זַעַם הָיָה מִתְמַלֵּא לַמַּרְאֶה הַמֵּבִישׁ וּמַרְתִּיעַ".

d'estar kon eyos, i de ver tantas echas averguensantes."

לָהּ טֶלֵמָכוֹס עָנָה, הַנָּבוֹן, וּבְאָזְנֶיהָ הִשְׁמִיעַ:

230

Le respondio Telemahos, el savio, aneya i disho:

"אִם, הַנָּכְרִי, תְּבַקֵּשׁ-נָא לִשְׁאֹל עַל כָּל זֹאת וְלָדַעַת,

"Siendo, ajeno, ke kieres saver i preguntas: verdad es,

דַּע כִּי הַבַּיִת הָיָה בֶּעָבָר מְכֻבָּד וְשׁוֹפֵעַ,

ke esta kaza al pasado era mucho rika i onrada,

כָּל עוֹד שָׁהָה בְּבֵיתוֹ וְשָׂרַר עַל הַכֹּל אוֹתוֹ גֶּבֶר.

todo el tiempo k'estava dainda a su kaza akel ombre.

אַךְ בְּעֶבְרָה הָאֵלִים רֹב רָעָה לַחֲרשׁ הֶחֱלִיטוּ,

D'otra manera, kon eskopo malo, kijeron agora,

הֶעֱלִימוּהוּ וְאִישׁ לֹא יֵדַע מְקוֹמוֹ לֹא יִרְאֵהוּ.

235

los diozes; i eyos izieron k'anel ningun ombre lo vea;

וְאָנֹכִי, הָאֱמֶת, לֹא הַרְבֵּה עַל מוֹתוֹ הִתְעַצַּבְתִּי,

yo, en verdad, por su muerte no m'atristaria tan mucho,

לוּ בֵּין רֵעָיו הוּא הָיָה נֶהֱרָג עֵת לָחַם הוּא בִּטְרוֹיָה,

si entre sus kompanyeros avia kayido en Troya,

אוֹ בִּזְרוֹעוֹת יְדִידִים לוּ גָּוַע אַחַר תֹּם הַמִּלְחֶמֶת.

o muerto en manos d'amigos fieles despues de la gerra.

הֵן הָאֲכָאִים הָיוּ לִכְבוֹדוֹ עוֹרְמִים תֵּל עַל הַקֶּבֶר,

Los Ahayos a su tomba arian un monton de tierra,

וּתְהִלָּה פֹּה לִבְנוֹ הֵן הָיָה הוּא מַנְחִיל אָז לָנֶצַח.

240

i para siempre el aria, ke tenga gran fama su ijo.

אַךְ אִי כָּבוֹד הִנְחִילוּהוּ עַתָּה הָאֵלִים, עֲקָרוּהוּ,

Dezonorado, agora. las boras anel l'arrankaron,

לֹא יֵרָאֶה וְאַף לֹא יִשָּׁמַע, רַק בְּכִי וְרֹב נֶהִי,

el no se ve, no se oye, i solo angustia i yoros

לִי הוּא הוֹתִיר; אֲבָל לֹא רַק עָלָיו אֶתְאַבֵּל, אֶתְיַפֵּחַ,

el me desho; i no solo por el en yorando sospiro,

לְמִן הַיּוֹם הָאֵלִים לִי מִנּוּ רֹב רָעָה וְעַצֶּבֶת.

desde k'a mi me taksaron los diozes tristeza i males.

הֵן פֹּה אֶרְאֶה אֲצִילִים, שֶׁעַל פְּנֵי הָאִיִּים יִמְלְכוּ הֵם,

245

Visto ke todos los novles k'estan en las izlas reynando,

בְּדוֹלִיכְיוֹן וּבְסָמוֹס, זַקִּינְתוֹס מֻקֶּפֶת הַיַּעַר,

a Dulihion i a Samos i Zakintos ke tiene sharas,

כְּמוֹ הַמּוֹשְׁלִים בְּאִיטָקָה, הָאָרֶץ הַזּוֹ הַמְּסֻלַּעַת,

komo los ke en Itaka, la muy penyaskoza, podestan,

יַחַד כֻּלָּם עַל אִמִּי כָּאן עוֹגְבִים וְהוֹרְסִים אֶת הַבַּיִת.

todos la korte a mi madre azen, i ruinan la kaza.

וּבַאֲשֶׁר לָהּ, הִיא לְהִנָּשֵׂא לֹא תֹּאבֶה, אַךְ לִקְטֹעַ

Kuanto a eya, kazarse no kiere, ma kavo meter no

הַנַּעֲשֶׂה לֹא תּוּכַל, וְהַלָּלוּ יֹאכְלוּ וְיַשְׁמִידוּ

250

puede; i eyos estan devorando, tambien akavando,

כָּל שֶׁבַּבַּיִת; עוֹד קָט גַּם אוֹתִי יִזְלְלוּ, יְכַלּוּנִי".

mi kaza; i mucho presto me van a komer a mi mizmo."

פַּלַס-אַתֵּנָה בְּרֹב מוֹרַת רוּחַ הֵשִׁיבָה, עָנְתָה לוֹ:

Palas Atena kon gran desplazer respondio i le disho:

"וַי! אוֹדִיסֵאוּס, לְךָ, עֵת בָּרֹחַק שׁוֹהֶה, מַה נִזְקָק הוּא,

"Guay! Kuanto much' Odiseus, ke sta tanto londje, te prime,

עֵת עַל גֵּאוּת חֲתָנִים אֶת יָדוֹ הוּא יַכְבִּיד וְיָנִיחַ.

para ke sovre los novios gavientos el meta sus manos!

לוּ אֶל הַבַּיִת עַתָּה הָיָה שָׁב וְנִצָּב לוֹ בַּפֶּתַח,

255

Si s'atornava agora, i si se parava a la puerta

שְׁתֵּי חֲנִיתוֹת וְקַסְדָּה וּמָגֵן אָז הָיָה הוּא לוֹקֵחַ

de esta kaza, yevando su kaska, dos lansas i eskudo,

וְנֶעֱרָךְ שׁוּב כִּבְעֵת אֲשֶׁר בָּהּ רִאשׁוֹנָה רְאִיתִיהוּ

propio estando komo kuando por la prima vez lo vide,

פֹּה בְּבֵיתְכֶם בְּלוֹגְמוֹ מִן הַיַּיִן הַטּוֹב וּמְלֵא עֹנֶג

en vuestra kaza beviendo los vinos, i yeno de gozo,

בְּיוֹם בּוֹאוֹ מֵאֵפִירָה מֵאֵצֶל הַלָּה, בֵּן מַרְמָרוֹס,

kuando yego el d'Efira, del ijo de Mermeros, Ilos –

שָׁמָּה הָלַךְ בַּסְּפִינָה הֲקָלָה עַד לִמְאוֹד אוֹדִיסֵאוּס,

260

porke yego fina ayi Odiseus kon nave lijera,

אָז בְּבַקְּשׁוֹ סַם הָרַעַל קוֹטֵל-אֲנָשִׁים, כְּדֵי לִמְשֹׁחַ

kuando una droga ke mata personas bushkava, kijendo

בּוֹ אֶת חִצָּיו כְּסוּיֵי-בְּרוֹנְזָה, אֲבָל לֹא אָבָה לְתִתּוֹ לוֹ,

untar en eya sus flechas bronzadas; ma darle el no kijo,

יַעַן יִרְאַת הָאֵלִים בְּנֵי אַלְמָוֶת אֲזַי אֲחָזַתּוּ;

visto ke el de los diozes, ke son eternales, temava;

אַךְ לוֹ אָבִי נְתָנָהוּ, בְּשֶׁל הַחִבָּה שֶׁהָגָה לוֹ -

ama mi padre le dio; porke grande amistad le tenia –

כֵּן, אוֹדִיסֵאּוּס, חָסוֹן כְּתָמִיד, אָז הָיָה מִשְׁתַּלֵּחַ

265

si Odiseus, fuersudo komo antes, iya konfrontar los

בַּחֲתָנִים, יְמֵיהֶם מְקַצֵּר וּכְלוּלוֹת מְכַלֶּה הוּא!

novios, tendrian sus vida akurtada, i mal kazamiento!

אַךְ הַדְּבָרִים, הֵן בָּרוּר, רַק יְדֵי הָאֵלִים כָּאן תַּכְרַעְנָה.

Ma estas kozas, es klaro, en las manos estan de los diozes.

אִם מִשָּׁמַיִם נִגְזַר כִּי יָשׁוּב, אָז נָקָם יְנָּקֵמָה,

Si es taksado ke va atornar, va tomar el vengansa,

מִן הַשּׁוֹהִים בְּבֵיתוֹ. וּלְךָ זֹאת אִיעַץ: בַּקֵּשׁ דֶּרֶךְ,

de los ke stan en su kaza. A ti te ordeno ke penses

הַחֲתָנִים, אֵיךְ תַּשְׁלִיךְ וּתְגָרֵשׁ מִן הַבַּיִת הַחוּצָה.

270

de ke manera los novios los vas a echar del palasio.

אַךְ בּוֹא עַתָּה וְהַקְשֵׁב לִי וְתֵן לִדְבָרַי דַּעְתֶּךָ:

Ma ven agora i oye, i mete a mi dicha tu tino:

קְרָא לְמָחָר גִּבּוֹרֵי הָאֲכָאִים, כַּנְּסֵם לַעֲצֶרֶת,

Yama los bravos Ahayos a una adjunta a manyana,

וּבְאָזְנֵיהֶם אֶת דְּבָרְךָ תֹּאמַר, הָאֵלִים שָׁם תָּעִידָה.

diles aneyos tu dicha, i aze los diozes testigos.

לַחֲתָנִים, רִאשׁוֹנָה, תְּצַוֶּה כִּי יֵלְכוּ וְיָשׁוּבוּ

De una parte, da orden a todos los novios de yirsen

אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ; בַּאֲשֶׁר לְאִמְּךָ אִם תֹּאבֶה הִנָּשֵׂא שׁוּב,

275

a sus lugares, i kuanto a tu madre, si pensa kazarse

אָז תִּכָּבֵד וְתָשׁוּב אֶל אָבִיהָ הָעַז הָאַרְמוֹנָה

otr'una vez, ke s'atorne al palasio de su bravo padre,

שָׁם יַשִּׂיאוּהָ קְרוֹבֶיהָ וּמֹהַר יִתְּנוּ לָהּ רַב עֵרֶךְ

i sus serkanos la van a kazar i le van a dar dota

וּמְעֻלֶּה, כָּרָאוּי לָהּ לְבַת יַקִּירָה שֶׁכָּמוֹהָ.

rika, ansi ke dar prime a una ija bien kerida.

וְעוֹד עֵצָה אִיעַצְךָ, אִם נָכוֹן תִּהְיֶה לְצַיֵּת לִי:

I te dare un konsejo, si vas tu a ovedeserlo:

אֶת הַמְעֻלָּה בַּסְּפִינוֹת נָא הָכֵן עִם עֶשְׂרִים אִישׁ חוֹתְרֶיהָ,

la mijor nave apronta, i toma vente ramadores,

וְעַל אָבִיךָ אֲשֶׁר בַּמֶּרְחָק יִמָּצֵא אָז תַּחְקֹרָה,

281

i por tu padre, k'a leshos se topa, va i investiga,

שֶׁמָּא יַגִּיד לְךָ אִישׁ, אוֹ מִמַּעַל קוֹל זֵוְס זֹאת יוֹדִיעַ,

si algun ombre algo te dira, o ke la boz de Zeus

זֶה הַמְבַשֵּׂר לַבְּרִיּוֹת וְעַל דְּבַר חֲדָשׁוֹת גּוֹלֶה אֹזֶן.

vas a oyir, kon la kuala a la djente les da novedades.

שִׂים נָא לְפִילוֹס תְּחִלָּה אֶת פָּנֶיךָ וּשְׁאַל נָא אֶת נֶסְטוֹר

Vat'en primero a Pilos, i a Nestor el novle pregunta,

הַנַּעֲלֶה, אַחַר כָּךְ לַצְּהַבְהַב מֵנֵלָאוֹס בִּסְפַּרְטָה,

285

vate en sigueta a Sparta ende Menelaos el blondo,

זֶה שֶׁמִּבֵּין הָאֲכָאִים אַחֲרוֹן בְּשִׁרְיוֹן הַנְּחשֶׁת,

ke es el ultimo de los Ahayos, kon vestas de kovre,

שָׁב. אִם תִּשְׁמַע מִפִּיהֶם כִּי לֹא מֵת וְכִי חַי עוֹד אָבִיךָ,

ke atorno. I si vas a oyir ke tu padre sta bivo,

וְיַחֲזֹר, אַף אִם סֵבֶל תִּסְבֹּל, הַאֲרֵךְ נָא הָרוּחַ

i atornar va, si mizmo tu sufres, ke tengas pasensia

מֶשֶׁךְ שָׁנָה עוֹד; אֲבָל אִם תִּשְׁמַע כִּי אָכֵן לֹא עוֹד חַי הוּא,

mientres un anyo, ma si oyeras ke el mas non existe,

לְאַרְצְךָ שׁוּב אָז, הָאֲהוּבָה, וְהָקֵם תֵּל גָּבוֹהַּ

290

vente atras a tu tierra amada i un montoniko

מֵאֲדָמָה לִכְבוֹדוֹ, הַטְּקָסִים שֶׁלַּמֵּת תַּעֲרֹךְ נָא,

de tierra alsa anel, i le aygas los ritos de muertos,

כָּל הָרָאוּי וְנִדְרָשׁ, וַאֲזַי לְאִמְּךָ הַשֵּׂא גֶּבֶר.

muchos, ansi ke se deve, i da a tu madre marido.

אָז, עֵת תַּשְׁלִים לְבַסּוֹף וְאֶת כָּל הַנִּדְרָשׁ תְּבַצֵּעַ,

Kuando tu vas a azer estas kozas i vas akumplirlas,

בְּרוּחֲךָ הִוָּעֵץ וַחֲשֹׁב נָא הֵיטֵב מַה הַדֶּרֶךְ,

pensa, en sigueta, en tu meoyo i en tu esprito,

בַּחֲתָנִים יֵשׁ לִנְהֹג, הַיּוֹשְׁבִים בָּאַרְמוֹן וִימַלְּאוּהוּ,

295

de ke manera los novios, ke en tu palasio se topan,

אִם תַּהַרְגֵם בָּעָרְמָה אוֹ אוּלַי בְּגָלוּי, לֹא בַּסֵּתֶר,

vas a matarlos, sea kon enganyo o aviertamente.

לֹא כְּעוֹלָל תִּתְנַהֵג, כִּי כְּבָר גֶּבֶר הִנְּךָ וְלֹא יֶלֶד!

I kom'un chiko ke no te komportes; un tal tu no sos mas!

הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אוֹדוֹת הַתְּהִלָּה שֶׁנַּחַל לוֹ אוֹרֵסְטֵס

Tu, no oyites la fama ke tuvo el divino Orestes

הָאֱלֹהִי, בֵּין גְּבָרִים, עֵת הָרַג וְהֵמִית אֶת אֵגִיסְטוֹס,

de entre todos los ombres, despues ke mato a Egistos,

זֶה הַנּוֹכֵל שֶׁהָרַג אֶת אָבִיו הַמְּהֻלָּל, הַיָּדוּעַ.

300

el sharlatan, ke avia su padre famozo matado?

רֵעַ, רוֹאֶה הִנְנִי, כִּי נָאֶה וְתָמִיר הוּא מַרְאֶךָ,

I tu, amigo – yo veo ke sos muy ermozo i alto –

עַז-לֵב הֱיֵה בַּעֲבוּר כִּי גַּם נוֹלָדִים אַחֲרֶיךָ

se korajozo, afin ke los ke a naser van, t'alaven

הֵמָּה שְׁבָחֶיךָ יַגִּידוּ. עַתָּה לַסְּפִינָה חִישׁ אֵלֵכָה,

eyos tambien. Ma agora vo yirme a la rapida nave,

לַחֲבֵרַי שֶׁיַּמְתִּינוּ כֻּלָּם לְבוֹאִי קִצְרֵי רוּחַ.

a mis kompanyos ke despasensiados m'estan asperando;

לְנַפְשְׁךָ אָנָּא דְּאַג פֹּה, וְתֵן לִדְבָרַי אֶת הַדַּעַת.

305

i tu, de ti ke t'okupes i mete a mi dicha tu tino."

לָהּ אָז עָנָה טֶלֶמָכוֹס, וְכָכָה הֵשִׁיב לִדְבָרֶיהָ:

Le respondio Telemahos el savio aneya i disho:

"הוֹ הַנָּכְרִי, בְּרֹב טַעַם דְּבָרִים בְּאָזְנַי הֵן הִשְׁמַעְתָּ,

"O, estranyero, kon buena entision me dizes las kozas,

כְּמוֹ אָב לִבְנוֹ, וַאֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת דְּבָרֶיךָ.

komo un padr'a su ijo, i n'ulvidare esto nunka.

אַךְ הִשָּׁאֵר עוֹד מְעַט, אַף עַל פִּי שֶׁלָּצֵאת כֹּה נֶחְפַּזְתָּ,

Ma state aki otr'un poko, si mizmo estas presurado.

עַד כִּי לִרְחֹץ אֶת בְּשָׂרְךָ תֵּן, וְאֶת נַפְשְׁךָ לְהַשְׂבִּיעַ.

310

Pues ke te vas a lavar i te vas a gozar en tu alma,

אֶל הַסְּפִינָה אָז תֵּלֵךְ וְאֶשְׁכָּר יִנָּתֵן בְּיָדֶיךָ,

te vas a yir a la nave alegre, tuviendo un dono,

עֵרֶךְ רַב בּוֹ וְיָפֶה, וְנָתוּן מֵאִתִּי לְמַּזְכֶּרֶת,

mucho ermozo i karo, rekuerdo a ti de mi parte,

כְּמוֹ הַנִּתָּן לְיָדִיד כֹּה יָקָר וְאָהוּב מִיַּד רֵעַ".

komo amigos les dan a amigos keridos, ke aman."

לוֹ אָז עָנְתָה וְהֵשִׁיבָה אַתֵּנָה, אֵלָה בָּרַת-עַיִן:

Le respondio la ke briyen sus ojos, la dioza Atena:

"אַל תְּעַכְּבֵנִי כָּאן עוֹד, כִּי נֶחְפָּז הִנְנִי אֶל הַדֶּרֶךְ.

315

"No me detengas aki mas, porke m'apresuro al kamino.

אֶת הָאֶשְׁכָּר שֶׁעַתָּה בְּלִבְּךָ כֹּה אִוִּיתָ לָתֵת לִי

Ma el regalo ke tu korason kiere darme agora,

תְּנָה לִי אוֹתוֹ בְּשׁוּבִי וַאֲזַי אֶל בֵּיתִי אֶקָּחֵהוּ;

damelo a mi retorno, i lo yevare a mi kaza;

בְּחַר שַׁי נָאֶה וְיָקָר, גַּם אֲנִי אָז אַגִּישׁ שַׁי שְׁוֵה עֵרֶךְ".

skoje un lindo, i uno de mizma valor vo a darte."

וּבְאוֹמְרָהּ זֹאת הָלְכָה הָאֵלָה בָּרַת-עַיִן, אַתֵּנָה,

Esto diziendo se fue, la ke briyen sus ojos, Atena;

טָסָה כַּנֶּשֶׁר חִישׁ קַל; נָטְעָה הִיא עֹז לֵב וְרֹב כֹּחַ

320

komo una agila eya bulo; i koraje i fuersa,

בְּתוֹךְ לִבּוֹ, גַּם גָּרְמָה כִּי בְּיֶתֶר שְׂאֵת יֶהֱגֶה הוּא

al korason le metio, i le izo ke mas k'al pasado

וְיִזָּכֵר בְּאָבִיו. הַבַּחוּר, עֵת נֵעוֹר בּוֹ הָרֶגֶשׁ,

el de su padre s'akodre. I el konsentiendose d' esto,

תֵּמַהּ נִמְלָא וְהֵבִין הוּא כִּי-אֵל הָיָה זֶה שֶׁנִּגְלָה לוֹ.

mucho se maraviyo, i un dio entendio ke el era.

לַחֲתָנִים אָז קָרַב וְנִגַּשׁ, תֹּאַר אֵל לְמַרְאֵהוּ.

I el, igual a un dio, s'aserko de los novios, al punto.

שָׁמָּה פַּיְטָן מְהֻלָּל בְּאָזְנֵיהֶם שִׁיר-זֶמֶר הִשְׁמִיעַ,

325

Un renomado poeta les stava kantando, i eyos,

בִּדְמִי יַקְשִׁיבוּ לָשִׁיר, עַל תְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל אֲכָאִים

stando en silensio oyian; kantava del duro retorno

בְּשִׁיבָתָם מִנִּי טְרוֹיָה, בְּשֶׁל גְּזֵרָתָהּ שֶׁל אַתֵּנָה.

de los Ahayos de Troya, segun la setensia d'Atena.

וּפֶּנֶלוֹפֶּה, בִּתּוֹ שֶׁל אִיקָרוֹס, בַּת-בִּין, מִלְּמַעְלָה

Penelope la sezuda, la ija d'Ikaros, arriva

בַּחֲדָרֶיהָ לְנֹעַם הַשִּׁיר הַנִּשְׂגָּב עֵת הִקְשִׁיבָה,

stando a su sala, el kante divino i muy melodiozo

בַּמַּדְרֵגוֹת הַתְּלוּלוֹת מֵחַדְרָהּ אָז יָרְדָה וְהוֹפִיעָה

330

kuando oyo, abasho de su sala por l'alta eskalera,

לֹא לְבַדָּהּ, בַּאֲשֶׁר שְׁתֵּי אַמְהוֹת לְצִדָּהּ שָׁם לִוּוּהָ.

no sola, visto ke dos servideras la akompanyavan.

אָז הַנָּאוָה בַּבָּנוֹת אֶל מוּל הַחֲתָנִים קָרְבָה, בָּאָה,

Kuando la linda de todas mujeres, serka de los novios

וְהִתְיַצְּבָה לָהּ אֶל נֹכַח עַמּוּד רָם, לַגַּג הִנּוֹ תֶּמֶךְ,

vino, s'estuvo al lado del alto pilar, ke detiene

וְאֶת פָּנֶיהָ מֵלִיט צְעִיפָהּ הַקּוֹרֵן בְּרֹב בֹּהַק,

el rezio tedjo, tuviendo a la facha un velo briyante;

וּמִכָּל צַד נִצָּבוֹת שְׁתֵּי הַנֶּאֱמָנוֹת שִׁפְחוֹתֶיהָ.

335

de kada parte una servidera fidel se parava.

וְאַחַר כָּךְ בִּדְמָעוֹת לַמְּשׁוֹרֵר הַנִּשְׂגָּב כָּכָה שָׂחָה:

Lagrimeando, despues, al poeta divino le disho:

"יַעַן יָדַעְתָּ, הָהּ, פֶמְיוּס, שִׁירִים שֶׁלָּאֹזֶן יִנְעָֽמוּ,

"Visto ke saves, tu Femios, kantigas k'a bivos les plazen,

עַל מִפְעָלוֹת שֶׁל גְּבָרִים וְאֵלִים, אוֹדוֹתָם יַרְבּוּ שֶׁבַח

d'ovras de ombres i diozes, ke los alavan los poetas,

הַמְשׁוֹרְרִים, נָא הוֹאִֽילָה וְשִֽׁירָה מֵהֶם, וְהַלָּלוּ

kantamos una de eyas, estando asentado, i eyos

יַיִן יִשְׁתּוּ וּבִדְמִי כָּאן יֵשְׁבוּ יַאֲזִינוּ, אַךְ אָנָּא

340

vino ke bevan kayados; ma no kantes mas este kante

אֶת שִׁיר הָעֶצֶב הַזֶּה אַל תָּשִׁיר עוֹד, לִבִּי הוּא קוֹרֵעַ,

triste, ke siempre arazga mi buen korason en mi pecho,

כִּי מִבֵּין כָּל הַנָּשִׁים בִּי יֵשׁ עֶצֶב שֶׁלֹּא יִשָּׁכֵחַ

porke mas d'otra mujer tengo inolvidavle tristeza;

יַעַן תָּמִיד אֶזָּכֵר בַּיַּקִּיר-לִי וְאֶתְגַּעְגֵּעַ,

visto ke siempre me kiero akodrar de la kara kavesa

בּוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַכֹּל וְנוֹדַע-כֹּה בּאַרְגּוֹס וְהֶלָס".

del ke en Argos i toda Elas se espande su fama."

לָהּ טֶלֶמָכוֹס רַב-בִּין אָז עָנָה וְהֵשִׁיב לִדְבָרֶיהָ:

Le respondio Telemahos, el savio, despues i le disho:

"אֵם יַקִּירָה, לְשִׁירַת הַפַּיְטָן לָמָּה אַתְּ מִתְנַגֶּדֶת?

346

"Madre kerida, porke estas kontra, k'el dulse poeta

כִּי אֶת אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּרוּחוֹ פֹּה יָשִׁיר וְיַנְעִֽימָה,

kon lo k'al tino le viene mos aga gozar? Los poetas,

לֹא בַּפַּיְטָן הָאָשָׁם, רַק בְּזֵוְס אֲשֶׁר שָׂם בְּפִי גֶּבֶר

eyos no kulpan, es Zeus ke kulpa, ke mete a la boka

לֶחֶם כְּפִי הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ וּכְמוֹת שֶׁרוֹצֶה הוּא.

de kada uno ke kome el pan - asegun el lo kiere.

אַל נָא תַּרְשִׁיעִי אוֹתוֹ כִּי יָשִׁיר שִׁיר תְּלָאוֹת הַדָּנָאִים,

350

No lo kondanes k'esta el kantando de la mala suerte

הֵן אֶת הַשִּׁיר יְשַׁבְּחוּ עַד לִמְאוֹד הַבְּרִיּוֹת וְיוֹקִירוּ

de los Danaos, porke la kantiga l'alavan la djente

וּבְשׁוֹמְעָם אוֹתוֹ אָז יְצַלְצֵל כְּמוֹ חָדָשׁ בָּאָזְנַיִם.

mucho, i kuando la oyen les sona komo una mueva.

גַּם לְבָבֵךְ, גַּם רוּחֵךְ, יֶחֶזְקוּ עַד לִמְאוֹד עֵת תַּסְכִּיתִי,

Tu korason i tu alma s'enrezien kuando tu la oyes,

כִּי לֹא יָחִיד אוֹדִיסֵאוּס, אֲשֶׁר יוֹם שׁוּבוֹ מִנִּי טְרוֹיָה

porke no fue Odiseus el solo ke pedrio el dia

בַּיְּתָה, אָבַד כִּי כְּמוֹתוֹ עוֹד רַבִּים שָׁם אָבְדוּ וַיָּמוּתוּ.

355

de su retorno de Troya, si no k'otros muchos murieron.

שׁוּבִי עַכְשָׁו אֶל חַדְרֵךְ, וְהַמְשִׁיכִי נָא בְּעִסּוּקַיִךְ

Ma vate agora a tu sala, i okupate de tus echos,

מוּל הַמִּטְוֶה וְהַפֶּלֶךְ, צַוִּי נָא גַּם לְאַמְהוֹתַיִךְ

del fuzo i la ruika; i dales a tus servideras

כִּי לִמְלַאכְתָן יַחְזְרוּ, שֶׁהֲרֵי דִּבּוּרִים פֹּה יֵאוֹתוּ

orden ke agan sus echos. Avlar, bueno es para ombres,

רַק לִגְבָרִים וְיוֹתֵר מֵהֶם לִי הַשּׂוֹרֵר עַל הַבַּיִת".

i para mi sovre todo, ke se el patron de la kaza."

בְּהִשְׁתָּאוּת אָז אִמּוֹ אֶל חַדְרָהּ שׁוּב פָּנְתָה לָהּ וְשָׁבָה

360

Maraviyada entera, atras s'atorno a su sala,

יַעַן חָדְרוּ אֶל לִבָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר בְּנָהּ לָהּ הִשְׁמִיעַ.

visto ke al korason le entro lo ke disho su ijo.

בַּעֲלוֹתָהּ אֶל חַדְרָהּ מְלֻוָּה שָׁמָּה בְּאַמְהוֹתֶיהָ,

Kuando arriva a su sala suvio kon sus dos servideras,

דֶּמַע שָׁפְכָה עַל אוֹדִיסֵס אִישָׁהּ, עַד כִּי עַל עַפְעַפֶּיהָ

eya yoro por su karo sinyor, Odiseus, asta ke

מֶתֶק חֲלוֹם אָז נָסְכָה וְהֵבִיאָה עָלֶיהָ אַתֵּנָה.

a sus parparas un dulse esfuenyo le trusho Atena.

בַּחֲדָרִים-הֶאֱפִילוּ, צָבְאוּ חֲתָנִים בְּרֹב רַעַשׁ,

Se adjuntaron los novios kon ruido en las salas skuras

הֵמָּה נִצִּים מִי מֵהֶם עַל יָדָהּ יַעֲלֶה עַל יְצוּעַ.

366

i de s'echar serka d'eya a la kama todos arrogavan.

מִבֵּינוֹתָם רִאשׁוֹנָה שָׁם דִּבֵּר הַנָּבוֹן טֶלֶמָכוֹס:

De entre eyos primero avlo Telemahos, el savio:

הוֹ, חֲתָנִים שֶׁל אִמִּי, כֵּן אַתֶּם הַיְּהִירִים מְלֵאֵי חֶצֶף,

"O! de mi madre los novios gavientos, yenos d'insolensia,

הָבָה נֵיטִיב לֵב עַתָּה וְנֶחְדַּל מִשָּׁאוֹן וּמֵרַעַשׁ,

mos gozaremos agora komiendo, sin azer tumulto

טוֹב, כִּי אָזְנֵינוּ נַטֶּה, לְזִמְרַת הַמְּשׁוֹרֵר וְנַקְשִֽׁיבָה

370

del todo, visto k'es bueno ke a un poeta oyamos

זֶה שֶׁמִּפִּיהוּ קוֹל זַךְ כְּקוֹלָם שֶׁל אֵלִים פֹּה יַשְׁמִיעַ.

tal komo el, ke su boz asemeja a la de los diozes.

אֶפֶס, מָחָר נִתְכַּנֵּס וְנֵשֵׁב נָא יַחְדָּו עִם בּוֹא שַׁחַר,

Ma mos andemos i mos asentemos a la madrugada

לָעֲצָרָה בָּהּ אֹמַר בְּמִלִּים בְּהִירוֹת וְאַשְׁמִיעַ

a la adjunta, afin de dizirvos kon biervos muy klaros

בְּאָזְנֵיכֶם: בָּא הַקֵּץ לִישִׁיבָה כָּאן סָבִיב וּלְאֵלֶּה

ke estas salas devesh de deshar, i fiestar, kada uno

הַמִּשְׁתָּאוֹת. יִכָּבֵד כָּל אֶחָד וְיָשׁוּב נָא הַבַּיְתָה.

375

a su morada a su torno, gastando de vuestra moneda.

אַךְ אִם סְבוּרִים הִנְּכֶם כִּי טוֹב יוֹתֵר וּמְעֻלֶּה וְגַם נוֹחַ

Si vos parese, pero, ke mijor es, i mas konvenyente,

הוֹן אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בְּלִי תַּשְׁלוּם, בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, אָז אִכְלוּהוּ;

d'otra persona los bienes komer, sin pagar, bien, komedlos;

וְאָנֹכִי לָאֵלִים, שֶׁלָּנֶצַח יִחְיוּ, אֲשַׁוֵּעַ.

ma a lo diozes yo vo a gritar, ke biven para siempre,

אִם זֵוְס יַתִּיר וְיֵאוֹת כִּי מִכֶּם אִנָּקֵם עַל דָּבָר רֶשַׁע,

si Zeus va permeter de vengarme por vuestras mal echas,

בַּחֲדָרִים פֹּה תָּמוּתוּ - אֲנִי אִוָּתֵר חַף מֵעֹנֶשׁ.

380

k'en estas salas vos vash a muerir, sin k'este kastigado.

כָּכָה דִּבֵּר טֶלֶמָכוֹס, אֶת צְרוֹר מִלּוֹתָיו שֶׁהִפְלִיאוּ

Disho ansina, i de Telemahos se maraviyavan

שָׁם אֶת הַכֹּל, שִׂפְתֵיהֶם הֵם נָשְׁכוּ כִּי דִּבֵּר בְּרֹב אֹמֶץ.

todos, mudriendo sus mushos, porke kon koraje avlava.

לוֹ אָז הֵשִׁיב אַנְטִינוֹאוּס, הוּא בְּנוֹ שֶׁל אֶבְטִיפֶּס, עָנָה לוֹ:

Le respondio Antinoos, el ijo d' Evpites, estonses:

"הוֹ, טֶלֶמָכוֹס, מִפִּי הָאֵלִים בִּין קָנִיתָ לָבֶטַח

"Duvdo non ay, Telemahos, ke te ensenyaron los diozes

בְּגַאֲוָה לְדַבֵּר וּבְרֹב אֹמֶץ דְּבָרִים לְהַשְׁמִיעַ.

385

mizmos, d'avlar kon orgolio i de diskorsar kon koraje.

אַל נָא יָנִיחַ בֶּן קְרוֹנוֹס לְךָ כִּי תִּמְלֹךְ עַל אִיטָקָה,

Nunka el ijo de Kronos, ke no te enreyne a Itaka

זוֹ הַמֻּקֶּפֶת בְּיָם, נַחֲלָה הִיא לְךָ מֵאָבִיךָ!"

ke la entorna la mar, i ke t'es eredad de tu padre!"

לוֹ טֶלֶמָכוֹס רַב-בִּין אָז עָנָה וְהֵשִׁיב לוֹ כְּרֶגַע:

Le respondio Telemahos el savio al punto i disho:

"הֲיֶחֱרֶה בִּי אַפְּךָ, עַל כָּל מַה שֶׁאֹמַר, אַנְטִינוֹאוּס?

"Es ke te vas araviar por lo ke te dire, Antinoos?

אִם זֵוְס יִתְנֵנִי אֶת זֹאת, אָז בְּחֵפֶץ לֵבָב אֲקַבְּלֶנָּה.

390

Si me dara esto Zeus, kon grande plazer vo tomarlo.

הֲלִי תֹּאמַר כִּי רָעָה בְּשֶׁל כָּךְ בּוֹא תָּבוֹא עַל רֹאשׁ גֶּבֶר?

Dizes, ke malo de esto no puede venir a un ombre?

מַה הָרָעָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ? הֲלֹא יְמַלֵּא חִישׁ הַבַּיִת

Malo del todo non es de ser rey: mucho presto su kaza

בְּאוֹצָרוֹת עֲתִירִים, וְכָבוֹד הוּא יִנְחַל עַד אֵין גֶּמֶר.

se enrikese, i mas onorado deviene el mizmo.

אַךְ מְלָכִים מְרֻבִּים בֵּין אֲכָאִים יֵשׁ פֹּה בְּאִיטָקָה,

Ma ya ay reyes, i muchos, de los Ahayos en Itaka,

זוֹ אֲשֶׁר יָם יַקִּיפֶהָ, זְקֵנִים וּצְעִירִים, נָא הַחְלִיטוּ,

395

ke la entorna la mar, i mansevos i viejos. De eyos

תַּחַת אוֹדִיסֵס הַמֵּת, מִי הוּא זֶה, מִקִּרְבָּם יִהְיֶה מֶלֶךְ.

uno sera rey, visto ke murio el divin' Odiseus;

אַךְ עַל עֲבָדַי וּבֵיתִי אֲנִי אֶשְׂתָּרֵר לִי בֵּינְתַיִם,

ma yo sere el patron de mi kaza i de los esklavos

כִּי בַּעֲבוּרִי הֵן כְּבָשָׁם הַגֶּבֶר הָעַז אוֹדִיסֵאוּס".

ke parami kativado los tuvo el brav' Odiseus."

לוֹ אָז הֵשִׁיב אֶבְרִימָכוֹס, הוּא בֶּן פּוֹלִיבוֹס, וַעֲנָהוּ:

Le respondio Evrimahos, ijo de Polivos, i disho:

"הֲלֹא מָסוּר הַדָּבָר רַק בִּידֵי הָאֵלִים, טֶלֶמָכוֹס,

400

En las manos de los diozes la koza esta, Telemahos,

מִי בְּאִיטָקָה יִמְלֹךְ; אַךְ לְךָ יִוָּתְרוּ נַחֲלוֹתֶיךָ.

kien va reynar en Itaka; ma te kedaran tus aziendas,

בַּחֲדָרֶיךָ תִּמְלֹךְ, וַהֲרֵי לֹא יָקוּם כָּאן שׁוּם גֶּבֶר,

i reynaras en tus salas; i no va toparse el ombre,

נֶגֶד אַוַּת נַפְשְׁךָ, שֶׁבְּכֹחַ זְרוֹעוֹ יַעַקְרֶךָ,

ke kontra tu veluntad, i por fuersa, el va arrankarte,

כָּל עוֹד אִיטָקָה תִּכּוֹן פֹּה, מִתּוֹךְ רְכוּשְׁךָ וּנְכָסֶיךָ.

todo el tiempo k'existe Itaka, de tus posesiones!

אֶפֶס, אֹבֶה, יְדִידִי, לִשְׁאָלְךָ עַל הַזָּר שֶׁהוֹפִיעַ:

405

Ma preguntar yo te kiero, amigo, por akel ajeno:

אֵי מוֹצָאוֹ וּמֵאַיִן הִצְהִיר הַבַּרְנָשׁ כִּי הִגִּיעַ?

de onde es este ombre, i de ke lugar el pretende

אֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ תִּתְגּוֹרֵר, וּשְׂדוֹתָיו אֵיפֹה-זֶה מִשְׂתָּרְעִים הֵם?

ke viene? Onde esta su famiya, i onde sus kampos?

הַאִם בְּשׂוֹרָה הוּא הֵבִיא כִּי הִנֵּה בְּקָרוֹב שָׁב אָבִיךָ?

Es ke te da novedad ke tu padre esta atornando,

שֶׁמָּא בִּכְלָל עַד לְכָאן רַק בְּשֶׁל עֲסָקָיו הוּא הִגִּיעַ?

o puede ser ke aki arrivo por un echo privado?

כִּי בְּחָפְזָה נֶעֱלַם לוֹ וּכְלָל לֹא הִמְתִּין לִרְאוֹתֵנוּ,

410

Apresurado se fue, i el non aspero ke mozotros

כִּי נַכִּירוֹ; גַּם אֵינֶנּוּ נִרְאֶה אִישׁ פָּשׁוּט זֶה הַגֶּבֶר".

lo konoskamos; i no paresia un sempliche ombre."

לוֹ טֶלֶמָכוֹס עָנָה, הַנָּבוֹן, וּבְאָזְנָיו כָּךְ הִשְׁמִיעַ:

Le respondio Telemahos, el savio, despues i le disho:

"הֵן יוֹם שׁוּבוֹ שֶׁל אָבִי כְּבָר חָלַף לִבְלִי שׁוּב, אֶבְרִימָכוֹס.

"El dia de atornar de mi padre paso, Evrimahos;

וּמִשּׁוּם כָּךְ לַשְּׁמוּעוֹת כְּלָל אֵינִי מַאֲמִין, אִם תָּבֹאנָה

i en novedades, por esto, no kreo yo mas, d'onde sea

בֵּין אִם מִפֹּה בֵּין מִשָּׁם, וְגַם לֹא לַהוֹבְרִים, בָּם שׁוֹאֶלֶת

415

ke vengan, i no me bazo en profetezia, ke bushka

בַּחֲדָרֶיהָ אִמִּי, וּנְבוּאָה מִפִּיהֶם מְבַקֶּשֶׁת.

mi madre d'un endevino, ke eya lo yama a su sala.

וְזֶה הַזָּר, בָּא מִּטָּפוֹס, וְאֵצֶל אָבִי הָיָה רֵעַ.

Akel ajeno de Tafos es, i de mi padre amigo,

מֶנְטֶס הוּא שְׁמוֹ, וְהִנֵּהוּ בֵּן לְאַנְכִיאֵלוֹס בָּר-שֵׂכֶל,

Mendes se yama, i ijo del talentuozo Anhíalos

שָׂח לִי כִּי מֶלֶךְ הִנּוֹ, עַל טָפֵאִים בְּנֵי סֶמֶךְ בַּשַּׁיִט".

dize ke es, rey de los Tafeos, ramadores kapaches."

כָּכָה דִּבֵּר טֶלֶמָכוֹס, אֲבָל בְּלִבּוֹ סָח כִּי אֵל הוּא.

420

Ansi avlo Telemahos, i en su korason, el, la dioza

אָז בִּמְחוֹלוֹת וְשִׁירִים נְעִימִים וּמְתוּקִים הֵם הִמְשִׁיכוּ,

la konosio. I a baylar eyos kontinuavan, i kantes

כָּךְ מִתְעַנְּגִים וּמְחַכִּים, מַמְתִּינִים כִּי יַגִּיעַ הָעֶרֶב.

dulses kantavan kon gozo, asperando ke venga la tadre.

וּבֵינָתַיִם הָעֶרֶב חָשׁוּךְ הִשְׂתָּרֵר וּפָנוּ הֵם,

I entrementes, la tadre eskura abasho, i estonses,

אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ אָז הָלַךְ לַעֲלוֹת עַל יְצוּעַ לָנוּחַ.

eyos se fueron a char kada uno i uno a su kaza.

וְטֶלֶמָכוֹס פָּנָה אֶל חַדְרוֹ הַבָּנוּי לוֹ לְמַעְלָה

425

I Telemahos se fue a su sala, fraguada arriva

עַל פְּנֵי חָצֵר נְעִימָה יְפַת-נוֹף, וְעָלָה עַל יְצוּעַ,

de un kortijo ermozo, kon vista muy larga, en su kama,

כָּךְ הִשְׂתָּרֵעַ לוֹ שָׁם וּמֹחוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת שָׁקוּעַ.

para echarse, i en su meoyo pensadas tenia.

בַּאֲבוּקוֹת בְּיָדֶיהָ אוֹתוֹ שָׁם לִוְּתָה אֶבְרִיקְלִיָּה,

Torchas tuviendo en las manos lo akompanyo Evriklia,

נֶאֱמָנָה לוֹ מְאוֹד, הִיא בִּתּוֹ שֶׁל זֶה אוֹפְּס, בֶּן פֶּסֶנוֹר,

la muy fidela, la ija de Ops, el ijo de Pesenor –

שֶׁבְּכַסְפּוֹ לִפְנֵי זְמַן-רַב לָאֵרְטֵס רָכַשׁ בְּעוֹדֶנָּה

430

k'al tiempo kon su moneda Laertes l'avia merkado

אַךְ נַעֲרָה וּפָרִים בְּעֶרְכָּהּ סַךְ עֶשְׂרִים אָז שִׁלֵּם הוּא,

ninya dainda, i dio vente bueyes, por valor de eya,

וּכְאִשְׁתּוֹ הוֹקִירָהּ, כָּךְ מַמָּשׁ, בְּבֵיתוֹ, אַךְ אַף פַּעַם

i propio k'a su mujer la onrava en sus salas, i nunka

עַל יְצוּעוֹ לֹא עָלְתָה הִיא, לְבַל אֶת אִשְׁתּוֹ יַעֲצִֽיבָה -

kon eya no se echo, no kijendo nyervar su espoza –

בַּאֲבוּקוֹת בְּיָדֶיהָ צוֹעֶדֶת עִמּוֹ. אֲהָבַתְהוּ

kon el se fue detenyendo las torchas. De todas las siervas

בֵּין הַשְּׁפָחוֹת בְּיוֹתֵר, כִּי טִפְּלָה בּוֹ מֵהֱיוֹתוֹ יֶלֶד.

435

mas lo amava, porke lo kuydo desde k'el era chiko.

אֶת הַדְּלָתוֹת הוּא פָּתַח אֶל חַדְרוֹ הַבָּנוּי לַתִּפְאֶרֶת,

Las puertas el avrio de la sala la muy bien fraguada,

עַל מִטָּתוֹ הִתְיַשֵּׁב וְהֵסִיר וּפָשַׁט הַכֻּתֹּנֶת,

se asento a la kama, kito su kamiza moyete,

וּנְתָנָהּ בְּיָדֶיהָ שֶׁל זוֹ הַזְּקֵנָה רַבַּת-דַּעַת.

i en las manos el la konfio de la vieja sezuda.

הִיא, לְאַחַר שֶׁקִּפְּלָה וּמָתְחָה בְּיָדָהּ הַכֻּתֹּנֶת,

Eya despues ke dublo i tambien estiro la kamiza,

עַל גַּב מַסְמֵר אָז תָּלְתָה בְּסָמוּךְ לַמִּטָּה הַמְּעֻטֶּרֶת,

440

la enkolgo en un klavo serka de la kama ornada,

וּמִן הַחֶדֶר יָצְאָה, וּמָשְׁכָה בְּכַף-כֶּסֶף הַדֶּלֶת,

i de la sala salio, i la puerta travo por el mango

בִּרְצוּעַת עוֹר נָעֲלָה וְהִבְרִיחָה הֵיטֵב אֶת הַסֶּגֶר.

de plata, i serro el kadenado kon kuedra de kuero.

מֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ מְעֻטָּף בְּעוֹר עֵז, עַל הַדֶּרֶךְ

La noche entera ayi, kon un kuero de kavra kuvierto,

שֶׁהִתְוְתָה לוֹ אַתֵּנָה הָיָה מְהַרְהֵר לוֹ בְּלִי הֶרֶף.

sovre el kamino, k'Atena l'avia trasado, pensava.