לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

84


פרנסיסקו דה קבדו (1645-1580)

לרופא אחד

(אפיטף)

 

תַּחַת אֶבֶן זוֹ שׁוֹכֵן לוֹ מִשְׁכַּן קֶבַע

גּוּף שׁוֹמֵם צָחִיחַ וְאָפֹר וְקַר, עַכְשָׁו;

רוֹפֵא הָיָה הָאִישׁ, גַּרְזֶן בְּיַד הַטֶּבַע,

עִלָּה הָיָה תָּמִיד לְכָל עָשְׁרִי הָרַב.

 

עַתָּה נוֹעֵל אֲנִי עָמֹק, עָמֹק בַּקֶּבֶר

הָאֲבָרִים אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּהוּ כָּל חַיָּיו

וְאַף כִּי מָוֶת שְׁמִי, לֹא יָכֹלְתִּי הָמִיתוֹ

לוּלֵא לִמְּדַנִי הוּא אֶת סוֹד אֻמָּנוּתוֹ.

Francisco de Quevedo (1580-1645)

A un médico

(Epitafio)

 

Yacen de un home en esta piedra dura

El cuerpo yermo y las cenizas frías.

Médico fue, cuchillo de natura,

Causa de todas las riquezas mías.

 

Y agora ciertro en honda sepultura

Los miembros que rigió por largos días,

Y aun con ser Muerte yo, no se la diera,

Si dél para matarle no aprendiera.

מספרדית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם