לופה דה וגה (1635-1562)
על הגשר, חואנה עַל הַגֶּשֶׁר, חוּאָנָה, לֹא דֶּרֶךְ הַמַּיִם. עַתָּה, כְּשֶׁהַזְּמַן בְּיָדָיו-נְדִיבוֹת, מַתְוֶה קְלַסְתֵּרֵךְ, בְּיַסְמִין וּבְוֶרֶד, נוֹתֵן לִשְׂעָרֵךְ בְּרַק-פָּז מֵעָרָב, לִשְׂפָתֵךְ גּוֹן רִמּוֹן, גּוֹן-פְּנִינָה לְשִׁנַּיִךְ, בַּקְּשִׁי אֶת שֶׁטּוֹב לָךְ: רְמִיָּה, שִׂימִי לֵב, בְּשִׂפְתֵי עֲלָמִים, בְּכָל-מַה שֶּׁיַּבְטִיחוּ. אַל תִּשְׁהִי, פֶּן הַזְּמַן בְּצִנַּת כַּפּוֹתָיו יַכְמִישׁ הַוְּרָדִים, יַהֲפֹךְ פָּז לְכֶסֶף. עִבְרִי אֶת הַמַּיִם יְחֵפָה וּבְלֹא בֶּגֶד, בְּלִי לִרְאוֹת כִּי הַזְּמַן חוֹלֵף כְּמוֹ הַזֶּרֶם. עַל הַגֶּשֶׁר, חוּאָנָה, לֹא דֶּרֶךְ הַמַּיִם.
Lope de Vega (1562-1635)
Por la puente, Juana Por la puente, Juana, que no por el agua. Agora que el tiempo con las manos francas de jazmín y rosas compone tu cara y da a tus cabellos el oro de Arabia, a tus dientes perlas y a tus labios grana, tu provecho busca: mira que t'engañan de mancebos locos las promesas falsas. No aguardes que el tiempo con la mano elada marchite las rosas, buelva el oro en plata. Bas por agua agora desnuda y descalza, sin ver que los tiempos pasan como el agua. Por la puente, Juana, que no por el agua.
מספרדית: אבנר פרץ
