פדריקו גרסיה לורקה (1936-1898)
שיר רוכב בַּלְּבָנָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁל שׁוֹדְדֵי הַדֶּרֶךְ, הַדָּרְבוֹנוֹת יָשִׁירוּ. סוּסוֹן שָׁחֹר. אֵי רוֹכֶבְךָ הַמֵּת תּוֹלִיכָה? הַדָּרְבוֹנוֹת הַקַּשִּׁים שֶׁלַּלִּסְטִים הַדּוֹמֵם שֶׁמּוֹשְׁכוֹתָיו אָבְדוּ לוֹ. סוּסוֹן צוֹנֵן. אֵיזֶה בֹּשֶׂם פִּרְחֵי מַאֲכֶלֶת. בַּלְּבָנָה הַשְּׁחֹרָה דָּם שָׁתְתוּ צַלְעוֹת הַסְּיֶרָה מוֹרֶנָה. סוּסוֹן שָׁחֹר. אֵי רוֹכֶבְךָ הַמֵּת תּוֹלִיכָה? הַלֵּיל מְדַרְבֵּן צַלְעוֹתָיו הַשְּׁחֹרוֹת בִּנְעִיצַת כּוֹכָבִים. סוּסוֹן צוֹנֵן. אֵיזֶה בֹּשֶׂם פִּרְחֵי מַאֲכֶלֶת. בַּלְּבָנָה הַשְּׁחֹרָה. צְוָחָה וּמוֹקֵד אֶרֶךְ קֶרֶן. סוּסוֹן שָׁחֹר. אֵי רוֹכֶבְךָ הַמֵּת תּוֹלִיכָה?
Federico Garcia Lorca (1898-1936)
Canción de jinete (1860) En la luna negra de los bandoleros, cantan las espuelas. Caballito negro. ¿Dónde llevas tu jinete muerto? ...Las duras espuelas del bandido inmóvil que perdió las riendas. Caballito frío. ¡Qué perfume de flor de cuchillo! En la luna negra sangraba el costado de Sierra Morena. Caballito negro. ¿Dónde llevas tu jinete muerto? La noche espolea sus negros ijares clavándose estrellas. Caballito frió. ¡Qué perfume de flor de cuchillo! En la luna negra, ¡un grito! y el cuerno largo de la hoguera. Caballito negro. ¿Dónde llevas tu jinete muerto?
מספרדית: אבנר פרץ
