ז'ראר דה נרוואל (1855-1808)
מלך טוּלֶה לְמַלְכָּהּ הָאַדִּיר שֶׁל טוּלֶה אֲהוּבָה מְסוּרָה-לוֹ הִקְדִּישָׁה מַזְכֶּרֶת מִמֶּנָּה, הוֹרִישָׁה גָּבִיעַ מִפָּז, נַעֲלֶה. הָיָה זֶה אוֹצַר קֶסֶם-רַב בּוֹ הִשְׁתַּמְּרָה אַהֲבָה: כָּל עֵת שֶׁמִּמֶּנּוּ רָוָה רֹב דֶּמַע מָלְאוּ אָז עֵינָיו. בִּרְאוֹתוֹ כִּי מוֹתוֹ כְּבָר קָרֵב, חִלֵּק הוּא אֶת כָּל אוֹצְרוֹתָיו, רַק אֶחָד הוּא הוֹתִיר בְּיָדָיו: גְּבִיעַ פָּז הַיָּקָר כֹּה לַלֵּב. בַּטִּירָה, מִסְּבִיבוֹ הוּא הוֹשִׁיב אֶת כָּל אֲצִילֵי מַמְלַכְתּוֹ; נִצָּב שָׁם בְּכָל יִפְעָתוֹ מוּלָם, עוֹטֶה זֹהַר מַרְהִיב. הַיָּם לְמַרְגְּלוֹת הַגְּזוּזְטְרָה נָהַם, הַיָּשִׁישׁ הִזְדַּקֵּף לוֹגֵם וְאַחַר-כָּךְ הוֹדֵף אֶת גְּבִיעוֹ מִמְּרוֹמֵי הַטִּירָה! רוֹאֵהוּ חוֹפֵז, אָץ לִשְׁקֹעַ לִשְׁחֹר הַמְּצוּלָה הַנִּבְקָע, וּמוֹחֶה בְּיָדוֹ הָרַקָּה; מֵאָז לֹא הוֹסִיף עוֹד לִגְמֹעַ.
Gérard De Nerval (1808-1855)
Le roi de Thulé Il était un roi de Thulé A qui son amante fidèle Légua, comme souvenir d'elle, Une coupe d'or ciselé. C'était un trésor plein de charmes Où son amour se conservait: A chaque fois qu'il y buvait Ses yeux se remplissaient de larmes. Voyant ses derniers jours venir, Il divisa son héritage, Mais il excepta du partage La coupe, son cher souvenir. Il fit à la table royale Asseoir les barons dans sa tour ; Debout et rangée alentour, Brillait sa noblesse loyale. Sous le balcon grondait la mer. Le vieux roi se lève en silence, Il boit, frissonne, et sa main lance La coupe d'or au flot amer! Il la vit tourner dans l'eau noire, La vague en s'ouvrant fit un pli, Le roi pencha son front pâli Jamais on ne le vit plus boire.
מצרפתית: אבנר פרץ
