אנונימי (המאה ה-18)
בת המלך לואי עַל גֶּשֶׁר הַטִּירָה, לוּאִי הַמֶּלֶךְ אֶת בִּתּוֹ חוֹבֵק, רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן הִיא עִם דֵיאוֹן אַבִּיר עַז וְיָפֶה. - לֹא! אֶת דֵיאוֹן אַל תֹּאהֲבִי אַבִּיר חָדַל אִישִׁים הִנּוֹ, אֵין עוֹד אַבִּיר כָּמוֹהוּ רָשׁ, כָּל רְכוּשׁוֹ הוּא צְרוֹר נָקוּב. - אָהוּב הוּא לִי וְאוֹהֲבוֹ, אֹהַב אוֹתוֹ עַל שׁוּם יָפְיוֹ, יוֹתֵר מֵאֵם, מִכָּל קָרוֹב, וְאַף מִמְּךָ אָבִי הַטּוֹב. - בִּתִּי, הָמִירִי אֲהוּבֵךְ, אוֹ תִּכָּלְאִי בְּתוֹךְ מִגְדָּל. - מוּטָב בְּתוֹךְ מִגְדָּל לִשְׁכֹּן אַךְ לֹא אָמִיר אֶת הָאָהוּב. מוּטָב בְּתוֹךְ מִגְדָּל לָמוּת אַךְ לֹא לִנְטֹשׁ אֶת הָאָהוּב. -וּבְכֵן, בִּתִּי, תָּמוּתִי שָׁם, אוֹ תִּמְצְאִי לְכָךְ מָזוֹר. דֵיאוֹן חָלַף לוֹ שָׁם מִמּוּל, אִגֶּרֶת לְחֵיקָהּ הֵטִיל כָּתַב בָּהּ: "הַיָּפָה שִׁמְעִי, תְּנִי לִדְבָרַי אֶת דַּעְתֵּךְ, נָא הַעֲמִידִי שָׁם פְּנֵי מֵת אֶל סַן דֶנִיס יִשְּׂאוּ גּוּפֵךְ, שָׁם יְבַקְּשׁוּ, אוֹתָךְ לִקְבֹּר, אֲנִי אֶת זֹאת אֶמְנַע מֵהֶם." כְּמִצְוָתוֹ אָז הַיָּפָה, עָשְׂתָה נָפְלָה מֵתָה הִיא חִישׁ, וּנְשָׂאוּהָ לִקְבוּרוֹת הַיְשֵׁר הַיְשֵׁר אֶל סַן דֶנִיס. בִּבְכִי הַמֶּלֶךְ מֵאָחוֹר צוֹעֵד, כְּמָרִים שְׁמוֹנִים פּוֹסְעִים מִלְּפָנִים, שָׁרִים מִזְמוֹר, אִישׁ אִישׁ מִבֵּינֵיהֶם בִּישׁוֹף. דֵיאוֹן חָלַף לוֹ שָׁם מִמּוּל, -עִצְרוּ, כְּמָרִים, עִמְדוּ הָכֵן! אֲהוּבָתִי נוֹשְׂאִים הִנְּכֶם, הַרְשׁוּ נָא לִי, אוֹתָהּ לִרְאוֹת. שָׁלַף סַכִּין-פָּז מֵחֵיקוֹ אֶת הַתַּכְרִיךְ קָרַע, בִּתֵּק. בָּאֲנָחוֹת גּוּפָהּ חָבַק, שָׁלְחָה בּוֹ הַיָּפָה חִיּוּךְ. - הָהּ! בֶּגֶד, בֶּגֶד הִתְרַחֵשׁ, בֵּינֵךְ בִּתִּי וּבֵין דֵיאוֹן! לָכֵן, כְּלוּלוֹת יֵשׁ פֹּה לָחֹג, דִּבַּרְתִּי, לֹא אָשׁוּב אָחוֹר! הָרִיעוּ נֵבֶל וְכִנּוֹר, בִּתִּי לָקְחָה לָהּ אֶת דֵיאוֹן, כְּשֶׁבַּת קוֹשֶׁרֶת אַהֲבָה מִי אָב, לִמְנֹעַ זֹאת יָכוֹל?
Anonymous (18ème siècle)
La fille au Roi Louis Le Roi Louis est sur son pont Tenant sa fille en son giron Elle se voudrait bien marier Au beau Déon, franc chevalier Ma fille, n’aimez jamais Déon Car c’est un chevalier félon; C’est le plus pauvre chevalier, Qui n’a pas vaillant six deniers. -J’aime Déon, je l’aimerai, J’aime Déon pour sa beauté, Plus que ma mère et mes parents, Et vous mon père, qui m’aimez tant. -Ma fille, il faut changer d’amour, Ou vous entrerez dans la tour. -J’aime mieux rester dans la tour, Mon père que de changer d’amour. -Avant que changer mes amours, J’aime mieux mourir dans la tour. -Eh bien ma fille, vous y mourrez, De guérison point vous n’aurez. Le beau Déon, passant par-là, Un mot de lettre lui jeta; Il y avait dessus écrit: « Belle, ne le mettez en oubli »; Faites-vous morte ensevelir, Que l’on vous porte à Saint-Denis; En terre laissez-vous porter, Point enterrer ne vous lairrai La belle n’y a pas manqué, Dans le moment a trépassé; Elle s’est laissé ensevelir, On l’a portée à Saint-Denis. Le roi va derrière en pleurant, Les prêtres vont devant chantant: Quatre-vingts prêtres, trente abbés, Autant d’évêques couronnés. Le beau Déon passant par-là: -Arrêtez, prêtres, halte-là! C’est m’amie que vous emportez, Ah! Laissez-moi la regarder! Il tira son couteau d’or fin Et décousit le drap de lin: En l’embrassant, fit un soupir, La belle lui fit un sourire -Ah! Voyez quelle trahison De ma fille et du beau Déon! Il les faut pourtant marier, Et qu’il n’en soit jamais parlé. Sonnez trompettes et violons, Ma fille aura le beau Déon. Fillette qu’a envie d’aimer, Père ne peut l’en empêcher!
מצרפתית: אבנר פרץ ביצוע מוזיקלי: https://www.youtube.com/watch?v=5NRbXmdnRoE
