לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

342


אנונימי (המאה ה-18)

רנו רוצח הנשים

 

רֶנוֹ נֵחַן בְּקֶסֶם רַב

לֵב בַּת הַמֶּלֶךְ הוּא גָּנַב.

גַּם הוֹלִיכָהּ שֵׁשׁ פַּרְסָאוֹת

בְּלִי שֶׁשְּׂפָתָיו יוֹאִיל לִפְצוֹת.

 

בַּדֶּרֶךְ, הִיא פָּנְתָה אֵלָיו:

" רֶנוֹ, תְּקָפַנִי הָרָעָב!"

"יָפָה, אִכְלִי נָא אֶת זְרוֹעֵךְ,

כִּי לֶחֶם לֹא תִּרְאֶה עֵינֵךְ."

 

כְּשֶׁבָּאוּ אֶל גְּבוּל יַעַר עָב:

" רֶנוֹ, צְמָאִי, אֲהָהּ, כֹּה רַב!"

"יָפָה, לִגְמִי נָא אֶת דָּמֵךְ,

כִּי יַיִן אִישׁ לֹא יַגְמִיעֵךְ.

 

מִמּוּל חֶלְקַת בְּרֵכָה תִּזְהַר,

וּשְׁלֹושׁ עֶשְׂרֵה טֻבְּעוּ בָּהּ כְּבָר;

כֵּן, שְׁלֹושׁ עֶשְׂרֵה טֻבְּעוּ בָּהּ, בַּת,

וְהָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה זוֹ אַתְּ!"

 

כְּשֶׁלַּבְּרֵכָה עִמּוֹ קָרְבָה,

לְהִתְפַּשֵּׁט הוּא לָהּ צִוָּה.

"הֵן לֹא נָאֶה לוֹ לְאַבִּיר

לִצְפּוֹת בִּי כְּשֶׁבְּגָדַי אָסִיר.

 

שְׁמֹט חַרְבְּךָ, בִּכְנַף מְעִיל

פָּנֶיךָ לְכַסּוֹת הוֹאִיל."

שָׁמַט חַרְבּוֹ, בִּכְנַף מְעִיל

אָז לְכַסּוֹת פָּנָיו הוֹאִיל.

 

חִישׁ אָחֲזָה בּוֹ, גַּם לָפְתָה,

וְלַבְּרֵכָה גּוּפוֹ שָׁמְטָה.

"בּוֹאוּ דָּגִים וּבְנֵי צְלוֹפָח,

טִרְפוּ בְּשַׂר גֶּבֶר נֶאֱלָח."

 

עֲנַף דַּפְנָה לָכְדָה עֵינוֹ,

לִתְפֹּס אוֹתוֹ נִסָּה רֶנוֹ.

חַרְבּוֹ שָׁלְפָה הַבַּת בִּיעַף,

וְחִישׁ כָּרְתָה אֶת הֶעָנָף.

 

"יָפָה, הוֹשִׁיטִי אֶת יָדֵךְ,

מָחָר בַּבֹּקֶר אֶשָּׂאֵךְ!"

"לֵךְ נָא רֶנוֹ, רֵד לַמְּצוּלוֹת,

וְשָׂא לְךָ אֶת הַטְּבוּעוֹת!"

 

מִי אֶל בֵּיתֵךְ אוֹתָךְ יָשִׁיב,

אִם תִּזְנְחִינִי לְנַפְשִׁי?"

"הֵן אֶת סוּסְךָ אָפֹר, בָּהִיר,

אֵיטִיב הַבַּיְתָה לְהַדְהִיר."

 

"יָפָה, הוֹרַיִךְ מַה יֹּאמְרוּ,

עֵת בִּלְעָדַי אוֹתָךְ יִרְאוּ?"

"אֹמַר לָהֶם: הָאִישׁ קִבֵּל

אֶת שֶׁבִּקֵּשׁ הוּא לְעוֹלֵל."

 

"הוֹשִׁיטִי, בַּת זַכָּה, יָדֵךְ,

בְּיוֹם רִאשׁוֹן אָז אֶשָּׂאֵךְ."

" רֶנוֹ, אָרֵשׂ לְךָ לְמַטָּה

אֶת הי"ג שֶׁהִטְבַּעְתָּ!"

Anonymous (18ème siècle)

Renaud le tueur defemmes

 

Renaud a de si grands appas

Qui’il a charmé la fille au roi.

L’a bien emmenée à sept lieues

Sans qu’il lui dit un mot ou deux.

 

Quand sont venus à mi-chemin:

"Mon Dieu, Renaud, que j’ai grand faim!" "Mangez, la belle, votre main,

Car plus ne mangerez de pain."

 

Quand sont au bord du bois: "Mon Dieu, Renaud, que j’ai grand soif!"

"Buvez, la belle, votre sang,

Car plus ne boirez de vin blanc.

 

Il y a là-bas un vivier,

Où treize dames sont noyées;

Treize dames sont noyées,

La quatorzième vous serez."

 

Quand sont venus près du vivier,

Lui dit de se déshabiller:

"N’est pas affaire aux chevaliers,

De voir dames se déshabiller.

 

Mets ton épée dessous tes pieds

Et ton manteau devant ton nez."

Mit son épée dessous ses pieds

Et son manteau devant son nez.

 

La belle l’a pris, embrassé,

Dans le vivier elle l’a jeté:

"Venez anguilles, venez poissons,

Manger la chair de ce larron."

 

Renaud voulut se rattraper

A une branche de laurier:

La belle tire son épée,

Coupe la branche de laurier.

 

"Belle, prête-moi votre main'

Je vous épouserai demain!"

"Va-t’en, Renaud, va-t’en au fond,

Epouser les dames qui y sont!"

 

"Belle, qui vous remènera?

Si vous me laissez dans ce lieu-l à?"

"Ce sera ton cheval grison,

Qui suit fort bien le postillon."

 

"Belle, que diront vos parents

Quand vous verront sans votre amant?"

"Leur dirai que j’ai fait de toi

Ce que voulais faire de moi."

 

"Belle, donnez-moi votre main blanche,

Je vous épouserai, dimanche."

"Epouse Renaud, épouse, poisson,

Les treize dames qui sont au fond."

מצרפתית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם