סיר תומס וייאט (1542-1503)
תחינת האוהב הֲתַעַזְבִינִי כֹּה? אִמְרִי: לֹא! לֹא! הֲלֹא כְּלִמָּה תִּשְּׂאִי, אִם בָּךְ תָּחוּל אַשְׁמָה בִּגְבֹר בִּי מַכְאוֹבַי עַד-מָה; הֲתַעַזְבִינִי כֹּה? אִמְרִי: לֹא! לֹא! הֲתַעַזְבִינִי כֹּה, אֶת זֶה אֲשֶׁר כֹּה אֲהָבֵךְ בְּטוֹב, בְּרַע הֶעֱרִיצֵךְ? הַאִם כָּל כָּךְ יִקְשֶׁה לִבֵּךְ וְתַעַזְבִינִי כֹּה? אִמְרִי: לֹא! לֹא! הֲתַעַזְבִינִי כֹּה, אֶת זֶה שֶׁלָּךְ נָתַן הַלֵּב בְּלִי שִׁיּוּר לִבְלִי הָשֵׁב, בָּאֹשֶׁר, גַּם בְּבוֹא הַכְּאֵב; הֲתַעַזְבִינִי כֹּה? אִמְרִי: לֹא! לֹא! הֲתַעַזְבִינִי כֹּה, וְלֹא תֵּדְעִי רָחֵם בִּכְלָל עַל אוֹהֲבֵךְ זֶה הָאֻמְלל? אֲהָהּ, קְשִׁי לֵב בָּךְ כְּלַפֵּי דַּל! הֲתַעַזְבִינִי כֹּה? אִמְרִי: לֹא! לֹא!
Sir Thomas Wyatt (1503-1542)
A lover's plea And wilt thou leave me thus? Say nay! say nay! for shame, To save thee from the blame Of all my grief and grame; And wilt thou leave me thus? Say nay! say nay! And wilt thou leave me thus, That hath loved thee so long In wealth and woe among? And is thy heart so strong As for to leave me thus? Say nay, say nay! And wilt thou leave me thus, That hath given thee my heart Never for to depart, Neither for pain nor smart; And wilt thou leave me thus? Say nay, say nay! And wilt thou leave me thus And have no more pity Of him that loveth thee? Hélas, thy cruelty! And wilt thou leave me thus? Say nay, say nay!
מאנגלית: אבנר פרץ
