איווט ק. סנטנו (1940-)
הַמָּאֵסְטְרוֹס (לאנטוניו ראמוס רוסה) I יְשׁוּבִים בִּמְרוֹמֵי הַגִּבְעָה הוֹגִים בַּעֲצֵי הַיַּעַר מַאֲזִינִים לְמִלְמוּל הַפֶּלֶג הִנָּם שְׁלוֹשָׁה רִאשׁוֹנֵי הַמָּאֵסְטְרוֹס הָרְבִיעִי גַּם הוּא מַגִּיעַ. II הָיָה זֶה הַבַּיִת הַתָּמִים הָיָה זֶה הַבַּיִת מְלֵא הָאֹשֶׁר בְּלִי סוֹרָגִים בַּשַּׁעַר וְיָכֹלְתָּ לִרְאוֹת עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שְׁחָפִים בָּאִים הָיוּ לַגַּן אִמָּא אָסְרָה לָרֶדֶת כִּי לָבֶטַח יֵרֵד גֶּשֶׁם וּמִהַרְתָּ אֶל הַחֶדֶר שֶׁחַלּוֹנוֹ הָיָה פָּתוּחַ מַמְתִּין לַחֲבֵרְךָ הַנֶּאֱמָן דַּיָּג שֶׁל הָרָזִים וְהַסּוֹדוֹת אֲשֶׁר פִּתְאוֹם הוֹפִיעַ וּלְקַחֲךָ עִמּוֹ בְּלֵיל שְׁחֹר-לְבָנָה אֶל עֵבֶר יָם גָּבוֹהַּ אֶל הַמְּעָרוֹת הַחֲבוּיוֹת מִכֹּל שֶׁרַק הוּא יָדַע לְהָאִירָן III -בּוֹא נָא עִמִּי אַל תִּתְיָרֵא כְּלָל אֵלּוּ הֵם הַמַּיִם הָעַתִּיקִים מִכֹּל יִהְיֶה זֶה מְעוֹנֵנוּ בְּקִסְמוֹ הַמִּתְחַדֵּשׁ שֶׁל הָעֹנֶג הַתָּמִים מִכֹּל כָּאן נֵרָדֵם לָנוּ יַחְדָּו עִם כּוֹכְבֵי יָם שֶׁיַּעַטְפוּנוּ נֶצַח ...
Yvette K. Centeno (1940-)
Os Mestres (a António Ramos Rosa) I Sentados no alto da colina contemplando o arvoredo ouvindo o regato murmurar São três os primeiros Mestres o quarto está a chegar II Aquela era a casa inocente aquela era a casa feliz o portão não tinha grades e tu vias toda a gente ao jardim vinham gaivotas a mãe dizia não pousem pois será a chuva certa e fugias para o quarto que tinha a janela aberta esperando o amigo fiel o pescador dos segredos que surgia de repente e te levava com ele em noites de lua negra em direcção ao mar alto às grutas mais escondidas que só ele iluminava III - Vem comigo e nunca temas, são as águas mais antigas será esta a nossa casa a magia renovada do prazer mais inocente aqui dormiremos juntos com as estrelas do mar a embalar-nos para sempre…
מפורטוגלית: אבנר פרץ
