לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

270


מנואל אנטוניו פינה (2012-1943)

הדברים

 

יֵשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים דְּבַר-מַה-יָתֵר

נִבָּט בָּנוּ וּכְמוֹ אוֹמֵר: "הִנֵּנִי",

מַשֶּׁהוּ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ נִמְצָא שָׁם אוֹ אָבַד

קוֹדֵם לוֹ לַדָּבָר, וְהָאָבְדָן הַזֶּה הוּא הַדָּבָר.

בָּעֲרָבִים מְסֻיָּמִים, גְּבוֹהִים וּמֻחְלָטִים,

עֵת לְבַסּוֹף מְקַדֵּם הָעוֹלָם אֶת פָּנֵינוּ

כְּאִלּוּ גַּם אָנוּ הִנְנוּ עוֹלָם,

וְהֵעָדְרֵנוּ הוּא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ הִנּוֹ דָּבָר.

אֲזַי נֵעוֹר הַבַּיִת וְהַסְּפָרִים מְדַמִּים לָהֶם כֵּיצַד

בְּדִידוּתֵנוּ גְּדוֹלָה כִּבְדִידוּתָם.

גַּם לָנוּ אֵי פַּעַם הָיָה שֵׁם

אַךְ, גַּם אִם אֵי פַּעַם שְׁמַעְנוּהוּ לֹא נַכִּירֵהוּ עַתָּה.

Manuel António Pina (1943-2012)

As coisas

 

Há em todas as coisas uma mais-que-coisa

fitando-nos como se dissesse: “Sou eu”,

algo que já lá não está ou se perdeu

antes da coisa, e essa perda é que é a coisa.

Em certas tardes altas, absolutas,

quando o mundo por fim nos recebe

como se também nós fôssemos mundo,

a nossa própria ausência é uma coisa.

Então acorda a casa e os livros imaginam-nos

do tamanho da sua solidão.

Também nós um dia tivemos um nome

mas, se alguma vez o ouvimos, não o reconhecemos.

מפורטוגלית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם