לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

250


אלפונסינה סטורני (1938-1892)

שתי מלים

 

הַלַּיְלָה, עַל אָזְנִי, לָחַשְׁתָּ שְׁתֵּי מִלִּים

פְּשׁוּטוֹת. שְׁתֵּי מִלִּים עֲיֵפוֹת

מֵהֵאָמֵר. מִלִּים

שֶׁבְּיָשְׁנָן חֲדָשׁוֹת הֵן.

 

שְׁתֵּי מִלִּים כֹּה מְתוּקוֹת, עַד כִּי הַלְּבָנָה שֶׁהָיְתָה

מִסְתַּנֶּנֶת מִבַּעַד לַפֹּארוֹת,

נֶעֶצְרָה בְּפִי. כֹּה מְתוּקוֹת שְׁתֵּי הַמִּלִּים

עַד כִּי נְמָלָה מְטַיֶּלֶת עַל צַוָּארִי וְאֵינִי מְעִזָּה

לָנוּעַ לְגָרְשָׁהּ.

 

כֹּה מְתוּקוֹת שְׁתֵּי הַמִּלִּים

עַד כִּי אוֹמֶרֶת אֲנִי בְּעַל כָּרְחִי: הוֹ, מַה יָפִים הַחַיִּים!

כֹּה מְתוּקוֹת, כֹּה נְעִימוֹת

שֶׁבְּשֶׁמֶן רֵיחָנִי מוֹשְׁחוֹת הֵן אֶת גּוּפִי.

 

כֹּה מְתוּקוֹת וְכֹה יָפוֹת

עַד כִּי עַצְבָּנִיּוֹת, אֶצְבְּעוֹתַי,

נָעוֹת אֶל עֵבֶר הָרָקִיעַ בִּתְנוּעַת מִסְפָּרַיִם.

הוֹ, אֶצְבְּעוֹתַי מְבַקְּשׁוֹת הָיוּ

לִגְזֹר כּוֹכָבִים.

Alfonsina Storni (1892-1938)

Dos palabras

 

Esta noche al oído me has dicho dos palabras

comunes. Dos palabras cansadas

de ser dichas. Palabras

que de viejas son nuevas.

 

Dos palabras tan dulces, que la luna que andaba

filtrando entre las ramas

se detuvo en mi boca. Tan dulces dos palabras

que una hormiga pasea por mi cuello y no intento

moverme para echarla.

 

Tan dulces dos palabras

que digo sin quererlo—¡oh, qué bella, la vida!—

Tan dulces y tan mansas

que aceites olorosos sobre el cuerpo derraman.

 

Tan dulces y tan bellas

que nerviosos, mis dedos,

se mueven hacia el cielo imitando tijeras.

Oh, mis dedos quisieran

cortar estrellas.

מספרדית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם