לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

228


רובר דסנוס (1945-1900)

כל כך הרביתי לחלום עליך

 

כָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לַחֲלוֹם עָלַיִךְ

עַד שֶׁאִבַּדְתְּ אֶת מַמָּשׁוּתֵךְ.

הַעוֹד יֵשׁ זְמַן לְהַשִּׂיג אֶת הַגּוּף הַחַי הַזֶּה וּלְנַשֵּׁק

עַל הַפֶּה הַזֶּה אֶת הֻלֶּדֶת הַקּוֹל שֶׁכֹּה יָקָר לִי?

 

כָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לַחֲלוֹם עָלַיִךְ

עַד שֶׁזְּרוֹעוֹתַי הַמֻּרְגָּלוֹת לַחְבֹּק צִלֵּךְ

מְשֻׂכָּלוֹת עַל הֶחָזֶה, כְּבָר לֹא יוּכְלוּ לִכְפֹּף עַצְמָן

וּלְהַקִּיף מִתְאַר גּוּפֵךְ, אוּלַי.

וְעוֹד לִפְנֵי הַהִתְגַּלּוּת הַמּוּחָשִׁית שֶׁל זֶה אֲשֶׁר רוֹדְפֵנִי

וּמוֹשֵׁל בִּי יָמִים וְגַם שָׁנִים,

אֶהֱפֹךְ לְצֵל, בְּלִי סָפֵק.

הוֹ מֹאזְנַיִם רַגְשָׁנִיִּים.

 

כָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לַחֲלוֹם עָלַיִךְ עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בִּי, בְּלִי סָפֵק, עוֹד זְמַן לְהִתְעוֹרֵר.

אֲנִי נִרְדָּם בָּעֲמִידָה, גּוּפִי חָשׂוּף לְכָל הַגִּלּוּיִים שֶׁל הַחַיִּים

וְשֶׁל הָאַהֲבָה וְאַתְּ, הַיְּחִידָה שֶׁעוֹד נֶחְשֶׁבֶת עֲבוּרִי,

יָכֹל אֲנִי לָגַעַת בְּמִצְחֵךְ וּבִשְׂפָתַיִךְ

פָּחוֹת עוֹד מֵאֲשֶׁר בְּמִצְחֵיהֶם וְשִׂפְתֵיהֶם שֶׁל חֲדָשִׁים שֶׁמִּקָּרוֹב הִגִּיעוּ.

 

כָּל כָּךְ הִרְבֵּיתִי לַחֲלוֹם עָלַיִךְ

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לָלֶכֶת, לְדַבֵּר, לִשְׁכַּב עִם רוּחַ הָרְפָאִים שֶׁלָּךְ,

שֶׁלֹּא נוֹתַר לִי עוֹד, אוּלַי, לַמְרוֹת הַכֹּל,

אֶלָּא לִהְיוֹת רַק רוּחַ רְפָאִים בֵּין הָרוּחוֹת

וְצֵל שֶׁהוּא מֵאָה מוֹנִים מִזֶּה הַצֵּל אֲשֶׁר פּוֹסֵעַ

וַאֲשֶׁר יִפְסַע בְּעַלִּיזוּת בִּשְׁעוֹן הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל חַיַּיִךְ.

Robert Desnos (1900-1945)

J'ai tant rêvé de toi

 

J'ai tant rêvé de toi

que tu perds ta réalité.

Est-il encore temps d'atteindre ce corps vivant et de baiser

sur cette bouche la naissance de la voix qui m'est chère?

 

J'ai tant rêvé de toi

que mes bras habitués en étreignant ton ombre

à se croiser sur ma poitrine

ne se plieraient pas au contour de ton corps, peut-être.

Et que, devant l'apparence réelle de ce qui me hante et

me gouverne depuis des jours et des années,

je deviendrais une ombre sans doute.

O balances sentimentales.

 

J'ai tant rêvé de toi

qu'il n'est plus temps sans doute que je m'éveille.

Je dors debout, le corps exposé à toutes les apparences de la vie

et de l'amour et toi, la seule qui compte aujourd'hui pour moi,

je pourrais moins toucher ton front et tes lèvres

que les premières lèvres et le premier front venu.

 

J'ai tant rêvé de toi,

tant marché, parlé, couché avec ton fantôme

qu'il ne me reste plus peut-être, et pourtant,

qu'à être fantôme parmi les fantômes et

plus ombre cent fois que l'ombre qui se promène et

se promènera allégrement sur le cadran solaire de ta vie.

מצרפתית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם