לדף השער

לרשימת השירים


לקט תרגומים משירת העולם
אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם

שיר מספר

172


בלאס דה אוטֵרו (1979-1916)

והחרוז היה לאיש

 

אֶת שֶׁאֶרְאֶה בִּלְבַד אֲנִי אוֹמֵר:

שֻׁלְחָן וְכוֹס; הָאִישׁ וּמִיתוֹתָיו הַשְּׁתַּיִם;

כְּתִיבָתִי זוֹעֶקֶת, דְּבָרַי צוֹרְמֵי אָזְנַיִם

בָּאִים עַד אֱלֹהִים. כִּי זוֹ הַדֶּרֶךְ לְדַבֵּר.

 

בּוֹאוּ לָרְחוֹב, אֶת חֲרוּזַי שָׁם תִּפְגְּשׁוּ.

תַּחַת שְׁמֵי סִירְיוּס, קוֹלִי בְּמַעֲרֻמִּים.

פַּיְטָנֵי-נַחוּם-תָּקוּם, כֹּה מְגֻשָּׁמִים.

אָחוֹרָה אֲסַפְסוּף! שִׁתְקוּ וְתֶחֱשׁוּ!

 

כְּמוֹ בְּתוֹךְ כֶּלֶא אֲדַבֵּר: נוֹהֵג חֵרוּת

בִּלְשׁוֹנִי, וּבְיָדַי כְּמוֹ בְּצוֹפָר:

אָהוֹי! מָה, אֵיךְ?! אֵיפֹה? בָּרוּר!

 

כּוֹתֵב כְּמוֹ יוֹרֵק. יְרִיקָה עַל הַמִּדְרֶכֶת

(הוֹ, פַּיְטָנִים הַלָּלוּ מְעֻדְּנֵי בָּשָׂר,

בָּנִים שֶׁל אִמָּא'לֶה) וּכְלַפֵּי מַעְלָה נִתֶּכֶת.

Blas de Otero (1916-1979)

Y el verso se hizo hombre

 

Hablo de lo que he visto: de la tabla

y el vaso; del varón y sus dos muertes;

escribo a gritos, digo cosas fuertes

y se entera hasta dios. Así se habla.

 

Venid a ver mi verso por la calle.

Mi voz en cueros bajo la canícula.

Poetas tentempié, gente ridícula.

¡Atrás, esa bambolla! ¡Que se calle!

 

Hablo como en la cárcel: descarando

la lengua, con las manos en bocina:

«¡Tachia! ¡qué dices! ¡cómo! ¡dónde! ¡cuándo!»

 

Escribo como escupo. Contra el suelo

(oh esos poetas cursis, con sordina,

hijos de sus papás) y contra el cielo.

מספרדית: אבנר פרץ

לשיר הבא

לשיר הקודם