אנטוניו מצ'אדוֹ (1939-1875)
אי פעם בליל קיץ אֵי פַּעַם בְּלֵיל קַיִץ בַּחוֹף בְּסַנְלוּקָר קָלְטָה אָזְנִי שִׁיר זֶמֶר: טֶרֶם צֵאת הַסַּהַר, טֶרֶם צֵאת הַסַּהַר בַּחוֹף הַנֶּהֱדָר, רַק שְׁתֵּי מִלִּים, רַק שְׁתַּיִם לָךְ אֹבֶה לוֹמַר. בַּחוֹף בְּסַנְלוּקָר, אֵי פַּעַם בְּלֵיל קַיִץ, זֶמֶר שֶׁל בְּדִידוּת לְיַד הַיָּם הַמַּר. מְקוֹם אִישׁ לֹא יִרְאֵנוּ בַּחוֹף לִשְׂפַת הַמַּיִם אֵצֶל הַיָּם הַמַּר!
Antonio Machado (1875-1939)
Una noche de verano Una noche de verano, en la playa de Sanlúcar, oí una voz que cantaba: Antes que salga la luna. Antes que salga la luna, a la vera de la mar, dos palabritas a solas contigo tengo de hablar. ¡Playa de Sanlúcar, noche de verano. copla solitaria junto al mar amargo! ¡A la orillita del agua, por donde nadie nos vea, antes que la luna salga!
מספרדית: אבנר פרץ
